שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לא תשא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכתבו הראשונים (וכן הוא בזהר) שזהו הטעם לתקנת חכמים להריח בבשמים בכל מוצאי שבת — כדי להשיב את הנפש שדואבת על איבוד הנשמה יתירה במוצאי שבת [וכן פסק אדמו"ר הזקן בשולחנו:
4 רשב"ם ותוס' פסחים קב, סע"ב. תוד"ה כי — ביצה לג, ב. שו"ת הרשב"א ח"ג סר"צ. ועוד — הובא לקמן בפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך לכאורה יכולים להקשות על זה מהדין ש"אין עושין מצוות חבילות חבילות" , וא"כ, איך אפשר לומר שע"י פעולה אחת מקיימים ב' מצוות?
730 ברכות מט, א. פסחים קב, ב. סוטה ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שיש אומרים שיברך בורא פרי הגפן על כוס ברכת המזון ויטעמנו ולא יברך שוב בורא פרי הגפן על כוס של קידוש שכבר נפטר בברכה זו ויש אומרים שלא יטעום כלום מכוס של ברכת המזון שהרי לא קידש עדיין ולפיכך לא יברך עליו בורא פרי הגפן אלא יניחנו עד לאחר שיטעום מכוס של קידוש ואז יטעום ג"כ ממנו ואי אפשר לו לצאת ידי שניהם שיקדש אותו על אותו כוס עצמו שבירך עליו ברכת המזון לפי שברכת המזון היא קדושה בפני עצמה והקידוש הוא מצוה בפני עצמו ואין אומרים ב' קדושות על כוס אחת שאין עושין מצות חבילות חבילות .
קא רי"ף פסחים קב, ב. רמב"ם פכ"ט הי"ג. דעה הא' בטור ושו"ע ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצו דיני הבדלה על היין יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יג ואם אין לו אלא כוס אחד והוא רוצה לסעוד ואם יבדיל על כוס זה וישתה ממנו רוב רביעית לא יהיה לו כוס לברכת המזון כגון שאי אפשר לו להוסיף מים ביין הנשאר להשלימו לרביעית שלא יתקלקל מחמת המים שכבר הוא מזוג כראוי במים מתחלה הרי זה סועד קודם הבדלה ומברך ברכת המזון על כוס זה ואחר גמר ברכת המזון מברך עליו בורא פרי הגפן וברכת הבשמים והנר וההבדלה ואח"כ שותהו שמוטב שידחה איסור האכילה קודם הבדלה משיברך ברכת המזון בלא כוס אחר הבדלה .
סא תוס' פסחים קב, ב ד"ה מניחו . רא"ש פסחים פ"י סי"ז. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ז בין מי שמותר לו לשתות ממנו ובין (ד) מי שאסור לו לשתות ממנו קודם הבדלה אינו יכול גם להבדיל עליו מיד קודם שישתה ממנו אלא יבדיל על כוס יין אחר אם יש לו לפי שברכת המזון היא קדושה בפני עצמה והבדלה היא קדושה בפני עצמה ואין אומרים ב' קדושות על כוס יין אחד כשאפשר לאמרן על ב' כוסות לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות .
לו פסחים קב, ב. וראה לעיל סי' רעא סי"ב. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' שכו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יא ומי שמתענה ב' ימים וב' לילות לפני ראש השנה וחל ראש השנה ביום ג' לא ימתין מלהבדיל עד מוצאי יום ב' שהוא ליל ראש השנה לפי שיצטרך לומר יקה"ז על כוס אחד או על פת אחד כמו שצריך ביו"ט שחל במוצאי שבת מטעם שיתבאר בסי' תע"ג ויש בזה איסור משום שאין אומרים ב' קדושות על כוס אחד שקידוש יו"ט היא קדושה בפני עצמה ואין לה ענין להבדלת מוצאי שבת של חול משא"כ ביו"ט שחל במוצאי שבת שמזכירין קדושת יו"ט גם בהבדלה שמבדילין בין קדש לקדש הרי הקידוש וההבדלה כענין אחד אבל כאן שצריך להבדיל הבדלת מוצאי שבת שהיא בין קדש לחול אין לה ענין כלל לקידוש של יו"ט לפיכך אינו יכול לומר שתיהן על כוס אחד או על פת אחד מטעם שנתבאר למעלה:
סז פסחים קב, ב. וברש"י ורשב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעז דיני אכילת האפיקומן ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומי שמחמיר על עצמו כל ימות השנה ונזהר שלא לברך ברכת המזון בלא כוס אם נזכר קודם שהזכיר את השם בחתימה שלאחר ההלל (דהיינו ברוך אתה ה' מלך מהולל כו' או ברוך אתה ה' אל מלך גדול כו' כמו שיתבאר בסימן ת"פ) יפסיק במקום שנזכר ויטול ידיו ויאכל האפיקומן ויברך ברכת המזון על כוס זה ולא ישתנו מיד לאחר ברכת המזון אלא יחזור ויתחיל לא לנו ויגמור ההלל וההגדה וישתה הכוס ואף על פי שאין עושין שתי מצות על כוס אחד מכל מקום כיון שעכשיו נתפשט המנהג כהאומרים ברכת המזון אינה טעונה כוס אם כן אינו עושה על כוס זה כי אם מצוה אחת מעיקר הדין דהיינו גמר ההלל וההגדה.
נא פסחים קב, ב וש"נ. וכדלעיל סי' רעא סי"ב. סי' רצט ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעז דיני אכילת האפיקומן ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שאי אפשר לו לאכול האפיקומן קודם שתיית כוס רביעי לפי שלהאומרים ברכת המזון אינה טעונה כוס הרי הוא עושה איסור במה שמפסיק הרבה בין גמר ההלל וההגדה לשתיית הכוס באכילת האפיקומן וברכת המזון ואינו שותה מיד לאחר חתימת ההלל כתקנת חכמים והאומרים שברכת המזון טעונה כוס הרי הוא עושה איסור במה שהוא אומר ב' מצות על כוס אחד וגם במה שמפסיק באכילת האפיקומן בין חתימת ההלל לשתיית הכוס שלאחר ברכת המזון (אבל ברכת המזון אינה חשובה הפסק להאומרים שאף היא טעונה כוס שהרי אומרים יקנה"ז על כוס אחד) וגם אי אפשר לו לחזור ולומר גמר ההלל וההגדה עם החתימה אחר ברכת המזון על כוס שלא יברך ברכה לבטלה דהיינו ברכת החתימה שכבר אמרה פעם אחת:
נה פסחים קב, ב (שאין חשש בזה משום ב' מצות על כוס אחד), ואין חוששים להפסק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצא סדר הבדלה במוצאי יום טוב א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
א במוצאי יום טוב בין במוצאי יום טוב לחול ובין במוצאי יום טוב לחולו של מועד צריך לומר הבדלה בברכת חונן הדעת דהיינו אתה חוננתנו כמו במוצאי שבת וצריך גם כן להבדיל על הכוס כמו במוצאי שבת אלא שאין צריך לברך לא על הנר ולא על הבשמים לפי שאין מברכין על הנר אלא במוצאי שבת ובמוצאי יום הכפורים שנאסר אור כל היום ועכשיו חוזר להיתרו כמו שנתבאר בסי' רח"צ אבל ביום טוב לא נאסר האור לעולם לצורך יום טוב ועל הבשמים גם כן אין צריך לברך אלא במוצאי שבת כדי להשיב את הנפש שכואבת על הנשמה יתירה שהיתה בו בשבת והלכה ממנו במוצאי שבת אבל ביום טוב אין לאדם נשמה יתירה כלל:
י תוס' פסחים קב, ב ד"ה רב. ט"ז ומ"א. וראה שער הכולל פי"ז סוף ס"ק כב. לקו"ש חל"א ע' 192-196. שלחן המלך ח"ב ע' קכז-קלג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רצו (ב)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכן משמע בהדיא ברמב"ם שהצריך לברך ולהבדיל על כוס אחד אף אם יש לו עוד יין, ועיין במגיד משנה שנתן טעם לדבריו על מה שאומר ב' קדושות על כוס אחד כשאפשר בב', ועדיין לא תירץ למה לא יאמר על ב', וה"ל להרמב"ם לומר יכול להבדיל עליו, אלא ודאי דלמ"ד א"צ כוס אסור לשתות, ודעת הרמב"ם בפ"ז מה' ברכות דאין צריך כוס אלא שהוא מנהג חכמים, ואף על פי כן אם מברך על הכוס צריך לנהוג כל הדברים הנאמרים בכוס של ברכה שטיפה כו' ע"ש, ושתיית הכוס היא עיקר כל הדברים שנאמרו בו, ולכן כדי שישתה ממנו מבדיל עליו ולא על אחר.
לה וחילק בין כוס קידוש ובהמ"ז שאין עושין מצות חבילות חבילות (פסחים קב, ב) לבין כוס הבדלה ובהמ"ז דחדא מילתא היא, ששניהם על העבר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רצו (ב)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אבל אין לומר דסבירא ליה דאף דאין צריך כוס אפ"ה שרי לשתות מכוס ברכת המזון כשאי אפשר בענין אחר כגון גבי קידוש , וגבי הבדלה היינו טעמא משום דאפשר להבדיל מיד.
מא כדעת הרי"ף פסחים קב, ב לפירוש הרא"ש שם פ"י ס"ז, וכדעה הא' דלעיל שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רצט (ד)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וא"כ כשיש לו ב' דלא התירו, ע"כ היינו משום דאפשר לשתות מהראשון אחר ההבדלה על השני, כמ"ש התוספות גבי ברכת נשואין, והמג"א בסי' רע"א ס"ק ט"[ז], וכמ"ש בפנים, ועיין במ"ש בסי' רצ"ו:
מב פסחים קב, ב ד"ה שאין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעז דיני אכילת האפיקומן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואף על פי שאין עושין שתי מצות על כוס אחד .
954 פסחים קב, ב (אמר רב הונא אמר רב ששת אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד , מאי טעמא , אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות ). וכדלעיל סי' רעא סי"ב (ואין אומרים ב' קדושות על כוס אחת, שאין עושין מצות חבילות חבילות ), וסי' רצט ס"ז (ואין אומרים ב' קדושות על כוס יין אחד , כשאפשר לאמרן על ב' כוסות, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כוס אחת, שאין עושין מצות חבילות חבילות .
268 פסחים קב, ב (אמר רב הונא אמר רב ששת אין
אומרים שתי קדושות על כוס אחד . מאי טעמא , אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאין עושין מצות
חבילות חבילות ) .
טור.
וכן הוא לקמן סי' רצט ס"ז ( ואין אומרים ב'
קדושות על כוס יין אחד , כשאפשר לאמרן על ב' כוסות, לפי שאין עושין מצות חבילות
חבילות ). סי' תעג ס"ז ( שאין עושין שתי מצות על כוס אחד , כמו שנתבאר בסימן רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
על כוס אחד ,
2120 כדאמרינן בפסחים קב, ב (אין
אומרים שתי קדושות על כוס אחד ... אלא הבדלה וקידוש חדא מילתא היא). וכדלקמן סי'
רצט סי"א (לומר יקה"ז על כוס אחד ... הקידוש וההבדלה כענין אחד ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יג ואם אין לו אלא כוס אחד והוא רוצה
2129 ברייתא ברכות נב, א. פסחים קב, ב. ושם קה,
ב (הנכנס לביתו במוצאי שבת ... אם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד
לאחר המזון , ומשלשלן כולן לאחריו ). טור ושו"ע ס"ג (ואם אין לו אלא כוס אחד ואינו מצפה
שיהיה לו למחר, מוטב שיאכל קודם שיבדיל ויברך עליו ברכת המזון , ואחר כך יבדיל עליו,
ממה שיברך ברכת המזון בלא כוס לדברי האומרים דברכת המזון טעונה כוס ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הבדלה משיברך ברכת המזון בלא כוס אחר הבדלה .
2132 תוס' פסחים קב, ב ד"ה מניחו (דודאי
בחנם אין לו לאכול קודם הבדלה , אבל כשאין לו אלא כוס אחד מותר לאכול קודם הבדלה ,
כדי לעשות על הכוס ברכת המזון ). רא"ש פסחים פ"י סי"ז (מוטב שיאכל
קודם שיבדיל ויברך ברכת המזון והבדלה על אותו כוס , ממה שיבדיל על הכוס ויברך ברכת
המזון בלא כוס ). טור ושו"ע שם (מוטב שיאכל קודם שיבדיל ויברך עליו ברכת
המזון , ואחר כך יבדיל עליו, ממה שיברך ברכת המזון בלא כוס לדברי האומרים דברכת
המזון טעונה כוס ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן משמע בהדיא ברמב"ם שהצריך לברך ולהבדיל על כוס אחד , אף
2229 פכ"ט הי"ב (היה אוכל בשבת ויצא השבת , והוא בתוך סעודתו, גומר סעודתו
ונוטל ידיו ומברך ברכת המזון על הכוס , ואחר כך מבדיל עליו).
שהיא ההלכה דלקמן סי' רצט ס"ז (אם
אין לו עוד יין לכוס הבדלה , צריך להבדיל עליו מיד קודם שישתה ממנו אחר ברכת המזון ,
ולא יאחר ההבדלה עם השתיה לאחר זמן, לפי שצריך לשתות מכוס ברכת המזון מיד אחר ברכת
המזון ).
אלא שהרמב"ם לא חילק בין יש לו עוד
יין לבין אין לו עוד יין , ופסק שבכל אופן "אחר כך מבדיל עליו", היינו על
כוס ברכת המזון .
והראב"ד חלק על הרמב"ם (והוא
שאין לו אלא אותו הכוס ). וכדאמרינן בפסחים קב, ב בברייתא (ואם אין לו אלא כוס אחד
מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו ), ובגמרא שם (אין לו שאני ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ז
דהתם אי אפשר על כוס אחד , אין
2237 כדאמרינן בפסחים קב, ב (אין
אומרים שתי קדושות על כוס אחד ... ברכת המזון וקידוש תרי מילי נינהו )
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולפי מ"ש לדעת הרמב"ם אתי שפיר
2247 נתבארה כאן שיטת
הרשב"א, שאם יש לו שתי כוסות מבדיל על כוס שני, כמפורש בגמרא (פסחים קב, ב).
ונתבארה כאן שיטת הרמב"ם, שלפי מסקנת הגמרא שם אפשר לפרש, שאפילו יש לו שתי
כוסות, מבדיל על כוס ברכת המזון .
ובא לבאר את הוכחת הרמב"ם לשיטתו;
אף דלא קיי"ל כוותיה בזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצז דין בשמים להבדלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הנשמה יתירה שהלכה , לפיכך
2259 ביצה טז, א (נשמה יתירה נותן
הקב"ה באדם ערב שבת , ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו). זח"ב פח, ב (כד
נפק שבתא בעי לארחא בבוסמין לאתישבא נפשיה בההוא ריחא, על ההוא רוחא עלאה קדישא
דאסתלק מינה). תוס' פסחים קב, ב ד"ה רב (פירש רשב"ם דטעם בשמים משום
איבוד נשמה יתירה). ביצה לג, ב ד"ה כי (משום נפש יתירה שאבד, ומריח הבשמים ומישב
דעתו עליו). רבינו יונה ברכות (לח, ב) ד"ה ב"ש אומרים נר (וטעם הבשמים
במוצאי שבת מפני הנפש יתירה שהיתה לו ממנוחת שבת , והוא מצטער עכשיו כשהלכה אותה
מנוחה ממנו, ומריח בשמים כדי לישב נשמתו). הגהות מיימוניות שם אות ע (נשמה יתירה
נתנה בו באדם ערב שבת וכו'). לבוש ס"א (שלא חייבו חז"ל כל כך לברך עליהם
שאינם אלא להשיב הנפש, שהיא כואבת עליו מיציאת שבת , מחמת נפש היתירה שהיתה בו בשבת ).
וכן הוא לקמן סי' תעג ס"ו (שמה שמברכין על הבשמים בכל
מוצאי שבת הוא כדי להשיב את הנפש, שהיא דואבת ליציאת הנפש השבת מחמת נשמה היתירה
שניטלה ממנו). סי' תצא ס"א (כדי להשיב את הנפש שכואבת על הנשמה יתירה שהיתה
בו בשבת והלכה ממנו במוצאי שבת ). סי' תרכד ס"ג (כדי להשיב את הנפש יתירה
שהלכה לה).
והחילוק בין טעם הרמב"ם (שבהערה הקודמת) לבין טעם השני
האמור כאן, ראה לקוטי שיחות חל"א ע' 191. שלחן המלך ע' רד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לפי שכוס של ברכת המזון הוא גם כן מכלל הסעודה , למי שנזהר לעולם לברך ברכת
2453 בדין המשיך סעודתו במוצאי שבת , ויש לו
יין לשני כוסות, אמרינן בפסחים קב, ב (הנכנס לביתו במוצאי שבת ... אם אין לו אלא
כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו , אין לו שאני ). היינו שאם יש לו עוד
יין , לא יבדיל על כוס ברכת המזון , אלא על כוס אחר . וכן נפסק ברשב"א
ברכות נב, א ד"ה תרי תנאי (שאם בא לשלשלן כלן על אותו כוס הרשות בידו, כיון
שאין לו אלא אותו כוס ). היינו שאם יש לו עוד יין יבדיל על כוס שני. ונתפרש במגיד משנה פכ"ט הי"ב (מדברי
הגאונים ז"ל נראה, שאם יש לו שני כוסות, שעל אחד מברך ברכת המזון ועל האחר
מבדיל). שו"ע ס"ד (ואם יש לו שני כוסות מברך ברכת המזון על אחד ומבדיל
על אחד ).
אמנם לא נתפרש בכל אלו, איזה משתי הכוסות ישתה קודם.
וכתב על זה המ"א סק"ז (ומותר לשתות מכוס של ברכת
המזון . וכן משמע סי' ער"א בב"י בשם הר"י מטראני, ועיי"ש דלרבי
יוסי מותר לשתות עיי"ש. ובהבדלה כו"ע מודו).
והיינו שלענין קידוש הובאו שתי דעות לעיל סי' רעא סי"ב ( שיש
אומרים שיברך בורא פרי הגפן על כוס ברכת המזון ויטעמנו, ולא יברך שוב בורא פרי
הגפן על כוס של קידוש, שכבר נפטר בברכה זו. ויש אומרים שלא יטעום כלום מכוס של
ברכת המזון , שהרי לא קידש עדיין ).
ודעה האוסרת לעיל שם נתבארה בפסקי רי"ד
פסחים קב, א ד"ה ת"ר בני חבורה (דרבי יוסי דאמר גומר סעודתו ומתיר לוכל
ולשתות בלא קידוש, הוא שאומר מברך תחילה ברכת המזון קודם קידוש, אבל שמואל אמר אין
הלכה כרבי יוסי שמתיר לשתות קודם קידוש, הילכך כיון שקדש היום חייב לקדש, ואחר כך
יברך ברכת המזון ).
והיינו שכוס ברכת המזון הוא מכלל הסעודה,
ואם כן דינו כמו הסעודה עצמה, וכיון דקי"ל שאסור להמשיך הסעודה קודם קידוש, לכן
אסור גם לשתות הכוס של ברכת המזון קודם קידוש.
וכיון שלפני הבדלה כולם מודים שמותר להמשיך סעודתו, לכן גם
מותר לשתות כוס ברכת המזון קודם הבדלה , שכוס ברכת המזון הוא מכלל הסעודה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אלא יבדיל על כוס יין אחר אם יש לו .
2456 פסחים קב, ב (הנכנס לביתו במוצאי שבת ...
אם אין לו אלא כוס אחד , מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו , אין לו שאני ). היינו
שאם יש לו עוד יין , לא יבדיל על כוס ברכת המזון , אלא על כוס אחר , וכנסמן לעיל
(הערה 2452 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
על פירוש רבינו נסים מהא
2574 בברכות נב, א (ופסחים קב, ב ושם קה, ב), הובאה ברייתא (הנכנס לביתו במוצאי שבת ...
אם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו ).
שהיא ההלכה דלעיל סי' רצו סי"ג (ואם
אין לו אלא כוס אחד , והוא רוצה לסעוד, ואם יבדיל על כוס זה וישתה ממנו רוב רביעית
לא יהיה לו כוס לברכת המזון ... הרי זה סועד קודם הבדלה , ומברך ברכת המזון על כוס
זה, ואחר גמר ברכת המזון מברך עליו בורא פרי הגפן וברכת הבשמים והנר וההבדלה, ואחר
כך שותהו, שמוטב שידחה איסור האכילה קודם הבדלה , משיברך ברכת המזון בלא כוס אחר
הבדלה ).
והיינו דוקא להאומרים שברכת המזון טעונה
כוס , כדאמרינן בברכות שם (ברכת המזון טעונה כוס ), ובפסחים שם (שמע מינה ברכה טעונה
כוס ). וכדלעיל שם (וכל זה להאומרים שברכת המזון טעונה כוס ... אבל להאומרים שברכת
המזון אינה טעונה כוס ... אין מצוה זו דוחה איסור טעימה קודם הבדלה ).
אמנם בתוס' (פסחים קב, ב ד"ה
מניחו ) הביא את פירוש רבינו נסים (דהכא מיירי כשאכל מבעוד יום עד שחשיכה לו ...
כשיפסיק סעודתו בברכת המזון אז יבדיל). וכן הביאו הרא"ש ברכות פ"ח ס"ב.
שהיא ההלכה שנתבארה כאן בפנים ס"ז; אלא שלדעתו לא יבדיל על כוס ברכת המזון ,
אלא להאומרים שברכת המזון טעונה כוס .
והקשו עליו והתוס' והרא"ש כמה
קושיות, ולכן מבארים דמיירי שנכנס לביתו במוצאי שבת (ולא אכל מבעוד יום), וכמובא
לעיל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כרחך היינו משום דאפשר לשתות מהראשון אחר ההבדלה על השני , כמ"ש התוספות גבי ברכת נשואין, והמג"א בסי'
2584 פסחים קב, ב ד"ה שאין (ויש נוהגין בחופה מטעם זה שלא לומר שבע ברכות על כוס
ברכת המזון אלא מביאין כוס אחר).
והיא דעה הא' שבשו"ע אהע"ז סי'
סב ס"ט (יש אומרים שאין לומר ז' ברכות על כוס ברכת המזון , אלא מביא כוס אחר
ואומר עליו ז' ברכות, וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון ואומר עליו בורא פרי הגפן).
וכן מנהגינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
סדר תנאים אירוסין ונישואין אירוסין ונישואין בחופה הפסק שבין הקידושין לנישואין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
נתחיל עם דברי התוס' (פסחים קב, ב ד"ה שאין ), שמעיקר הדין הי' אפשר לומר את ברכת אירוסין יחד עם ברכת נישואין שתחת החופה, שניהם על כוס אחד , ומה ש"נהגו לומר על שתי כוסות", הוא כיון "דרגילים זה בלא זה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר