יב
יב וכל זה כשלא אמר עדיין תנו לנו הכוס ונברך ברכת המזון אבל אם אמר כן כבר בין שאמר כן קודם זמן הקידוש בין אחר שהגיע זמנו צריך הוא לברך בורא פרי הגפן על כוס של קידושצה שהרי הסיח דעתו משתיה מחמת ברכת המזון.
אבל אם מקדש על הפת אין צריך לברך עליה המוציא וכן אפילו אם קידש על הכוס אין צריך לברך המוציא על הפת שאוכל אחר הקידוש לפי שאמירת תנו לנו ונברך אינה חשובה היסח הדעת לענין אכילה אלא לענין שתיה בלבד כמו שנתבאר בסי' קע"טצו.
אבל אם נטל כבר ידיו במים אחרונים צריך לברך המוציא אפילו על הפת שמקדש עליה וכל שכן שאם קידש על הכוס שצריך לברך המוציא על הפת שאוכל אח"כ שנטילת מים אחרונים חשובה היסח הדעת גם לענין אכילה כמ"ש שםצז ואף שלכתחלה טוב שלא לאכול ולשתות כלל אחר נטילת מים אחרונים אע"פ שמברך על אכילתו ושתייתו ואח"כ קודם ברכת המזון יחזור ויטול מים אחרוניםצח כמ"ש שםצט מכל מקום כאן יותר טוב שיקדש מיד ויאכל מעט אחריו כדי שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו ממה שיברך בהמ"ז מיד ויקדש אח"כ מפני שאם יעשה כן יכנס במחלוקות רבותק.
שיש אומריםקא שיברך בורא פרי הגפן על כוס ברכת המזון ויטעמנוקב ולא יברך שוב בורא פרי הגפן על כוס של קידושקג שכבר נפטר בברכה זו ויש אומריםקד שלא יטעום כלום מכוס של ברכת המזון שהרי לא קידש עדיין ולפיכך לא יברך עליו בורא פרי הגפן אלא יניחנו עד לאחר שיטעום מכוס של קידוש ואז יטעום ג"כ ממנוקה ואי אפשר לו לצאת ידי שניהם שיקדש אותו על אותו כוס עצמו שבירך עליו ברכת המזון לפי שברכת המזון היא קדושה בפני עצמה והקידוש הוא מצוה בפני עצמו ואין אומרים ב' קדושות על כוס אחת שאין עושין מצות חבילות חבילותקו.
ואף אם הוא מיסב יחידי ומברך ברכת המזון בלא כוסקז מכל מקום אם יקדש מיד אחר ברכת המזון יש אומריםקח שאינו יוצא ידי חובתו אלא אם כן יחזור ויאכל מיד שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו וא"כ מה שבירך ברכת המזון היא (ד) ברכה שאינה צריכהקט שהרי היה יכול ליפטר בברכת המזון שיברך אחר אכילה השניהקי ואף שיש אומריםקיא שאין צריך לחזור ולאכול לפי שבדיעבד יוכל לסמוך על סעודה שאכל כבר שכשיקדש אחריה מיד הרי זה קידוש במקום סעודה אע"פ שהיא סעודת החולקיב מכל מקום כדי לחוש לסברא הראשונה צריך ליזהר שלא לבא לידי כך.
אלא אע"פ שנטל מים אחרונים יפרוס מפה ויקדש ויחזור ויאכל מעטקיג כדי שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו ואח"כ יחזור ויטול מים אחרונים ויברך ברכת המזון וכל שכן אם לא נטל ידיו עדיין שצריך לעשות כןקיד אע"פ שכבר גמר סעודתו מבעוד יום אלא שלא הספיק לברך ברכת המזון עד שהגיע זמן הקידוש:
הערות
- צה. מ"א סקי"ג. וכדלעיל סי' קעט ס"ב.
- צו. ס"א וס"ד, שיש בזה ב' דיעות וספק ברכות להקל.
- צז. סעיף ה.
- צח. ב"ח ומ"א סי' קעט סק"ב.
- צט. בסעיף ה שם: אא"כ רוצה לחזור וליטול מים אחרונים אח"כ סמוך לברכת המזון. וראה במצויין בשוה"ג שם.
- ק. רמ"א סוס"ו. וראה תהלה לדוד ס"ק יב. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רלב. וכן נהגו בחב"ד (בהתוועדות יום טוב שחל בערב שבת), שאחד פרס מפה וקידש להוציא הקהל (ס' המנהגים – חב"ד ע' 57), ואילו אדמו"ר לא אכל יותר, ולא שתה כוס ברכת המזון (ראה לקמן סי' רצט ס"ו), ואחרי תפלת ערבית של שבת קידש לפני סעודת שבת (ראה קו"א ס"ק ד, שכשרוצה לקדש ולאכול אח"כ אין איסור). אח"כ (משנת תשד"מ ואילך) הונהג כן גם לכל הקהל (ראה אוצר מנהגי חב"ד, ר"ה, ע' קמט).
- קא. רי"ף פסחים קב, ב. רמב"ם פכ"ט הי"ג. דעה הא' בטור ושו"ע ס"ו.
- קב. דרכי משה ס"ק ה (ממשמעות הרא"ש פ"י ס"ז בדעת הרי"ף). ולענין הבדלה ראה לקמן סי' רצט ס"ו.
- קג. מ"א ס"ק טז.
- קד. פסקי רי"ד פסחים קב, א ד"ה ת"ר בני חבורה. הובא ברא"ש שם ובטור.
- קה. ארחות חיים הל' קדוש היום אות כ. הובא בב"י ד"ה ואם גמר סעודותו. מ"א שם. וראה לקמן סי' רצו קו"א ס"ק ב, שכן יסבור גם הרמב"ם, לדעתו (הל' ברכות פ"ז הט"ו) שבהמ"ז אינה צריכה כוס.
- קו. פסחים שם. טור. וראה גם לקמן סי' רצט ס"ז. סי' תעז ס"ט.
- קז. כדלעיל סי' קפב ס"א.
- קח. רא"ש פסחים פ"י ס"ז. הובא ברמ"א שם.
- קט. ראה קו"א ס"ק ד. וראה לקמן סי' רצא ס"ג וס"ה שאם עושה כן לכבוד השבת לא הוי ברכה שאינה צריכה, ונתבאר לעיל סי' רמט קו"א סק"ד. וראה תהלה לדוד ס"ק יב. העו"ב שם ע' רלז.
- קי. רא"ש שם. וכדלעיל סי' ז ס"ג. סי' קפד ס"א וש"נ.
- קיא. רי"ף ורמב"ם שם. ר"ן פסחים שם ד"ה כוס ראשון.
- קיב. ראה לקמן סט"ו (במוסגר), שאם אכל משחשיכה סגי בזה לדברי הכל.
- קיג. טור ושו"ע שם. וראה העו"ב שם ע' רמ.
- קיד. מ"א ס"ק יג.
פסחים ק״ב ב - הטקסט מספריא
גָּמְרוּ, כּוֹס רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר עָלָיו קְדוּשַּׁת הַיּוֹם. אַמַּאי? וְנֵימְרִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ אַחֲדָא כָּסָא!
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֵין אוֹמְרִים שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת עַל כּוֹס אֶחָד. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.
וְלָא? וְהָא תַּנְיָא: הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְעַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס. וְאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד — מַנִּיחוֹ לְאַחַר הַמָּזוֹן וּמְשַׁלְשְׁלָן כּוּלָּן לְאַחֲרָיו. אֵין לוֹ שָׁאנֵי.
וְהָא יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, דְּאִית לֵיהּ, וְאָמַר רַב יַקְנֶ״ה!
אָמְרִי: מִדְּלָא אָמַר זְמַן, מִכְּלָל דְּבִשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח עָסְקִינַן, דְּכׇל מַאי דַּהֲוָה לֵיהּ אָכֵיל לֵיהּ, וְלֵית לֵיהּ.
וְהָא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן דְּאִית לֵיהּ, וְאָמַר אַבָּיֵי: יַקְזְנָ״ה, וְרָבָא אָמַר: יַקְנְהָ״ז.
אֶלָּא: הַבְדָּלָה וְקִידּוּשׁ חֲדָא מִילְּתָא הִיא, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְקִידּוּשׁ תְּרֵי מִילֵּי נִינְהוּ.
גּוּפָא. יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, רַב אָמַר: יַקְנֶ״ה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יִנְהַ״ק.
Rabbi Yosei maintains that once they have finished their meal, they bring out two cups; over the first cup one recites the Grace after Meals, and over the second cup he recites the sanctification of the day. The Gemara asks: Why do they need two cups? And let them say both of them, Grace after Meals and kiddush, over one cup.
Rav Huna said that Rav Sheshet said: One does not recite two sanctifications, i.e., for two mitzvot such as Grace after Meals and kiddush, over one cup. What is the reason for this halakha? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Because one does not perform mitzvot in bundles. If someone performs multiple mitzvot all in one go, he gives the impression that they are a burdensome obligation that he wants to complete as fast as possible.
And does one not perform multiple mitzvot together? But wasn’t it taught in a baraita: One who enters his home at the conclusion of Shabbat recites the blessing over the wine, and then over the light, and then over the spices, and thereafter he recites havdala over the cup of wine. And if he has only one cup of wine, he leaves it for after he eats his food, and uses it for Grace after Meals, and arranges all of the other blessings together thereafter. This baraita indicates that one may use the same cup both for Grace after Meals and havdala. The Gemara answers: We cannot prove anything from here, as a case where one does not have an additional cup is different. One who has two cups of wine is required to recite Grace after Meals over one of the cups and havdala over the other one.
The Gemara continues its line of questioning: But there is the case of a Festival that occurs after Shabbat, when presumably one has enough wine. And nevertheless, Rav said that the proper order of the blessings is according to the Hebrew acronym yod, kuf, nun, heh: The blessing over the wine [yayin], kiddush, the blessing over the candle [ner], and havdala. This ruling shows that one recites kiddush and havdala over the same cup of wine.
They say in answer to this question: From the fact that Rav did not say that one recites the blessing for time, Who has given us life [sheheḥiyanu], sustained us, and brought us to this time, this proves by inference that we are dealing with the seventh day of Passover, which is the only Festival day on which one does not recite the blessing for time. If so, it is possible that whatever wine this person had, he has already consumed over the course of the Festival, and he does not have enough wine left for two separate cups.
The Gemara asks: But there is the case of the first Festival night that occurs after Shabbat, when one has wine, and nevertheless Abaye said that the order of the blessings in this instance follows the Hebrew acronym yod, kuf, zayin, nun, heh: The blessing over wine [yayin]; kiddush; the blessing for time [zeman]; the blessing over the candle [ner]; and havdala. And Rava said that the order of the blessings is in accordance with the acronym yod, kuf, nun, heh, zayin: Wine [yayin]; kiddush; candle [ner]; havdala; and the blessing for time [zeman]. Although Abaye and Rava dispute the correct order of the blessings, they agree that one recites multiple blessings over a single cup of wine.
Rather, the Gemara rejects the previous explanation in favor of the following: Havdala and kiddush are one matter, as they both mark and draw attention to the sanctity of certain days. By contrast, Grace after Meals and kiddush are two entirely different matters. Therefore, one who recites both of them over the same cup of wine is combining two unrelated mitzvot, apparently so that he can be done with them as quickly as possible. Consequently, this practice is prohibited.
After raising the issue of the proper order of the blessings for kiddush on a Festival that occurs right after Shabbat, the Gemara addresses the matter itself. With regard to a Festival that occurs after Shabbat, Rav said that the proper order of the blessings follows the acronym yod, kuf, nun, heh: Wine [yayin], kiddush, candle [ner], and havdala; and Shmuel said the proper order is yod, nun, heh, kuf: Wine [yayin], candle [ner], havdala, and kiddush.
משנה תורה, הלכות ברכות ז׳:ט״ו - הטקסט מספריא
אף ע"פ שאין ברכת המזון צריכה יין אם בירך על היין כמנהג שאמרנו צריך שידיח כוס של ברכה מבפנים ולשטוף אותו מבחוץ וימלאנו יין חי וכיון שהגיע לברכת הארץ נותן לתוכו מעט מים כדי שיהא ערב לשתיה ואין משיחין על כוס של ברכת המזון אלא הכל שותקים עד שתכלה ברכת המזון וברכת היין וישתו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.