191
שיחה ב
א. אי' בגמ'1: נשמה יתירה ניתנה בו באדם בע"ש במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו שנאמר [בפרשתנו2: וביום השביעי] שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש (וינפש דורש בנוטריקון ווי נפש3). וכתבו הראשונים4 (וכן הוא בזהר5) שזהו הטעם לתקנת חכמים להריח בבשמים בכל מוצאי שבת — כדי להשיב את הנפש שדואבת על איבוד הנשמה יתירה במוצאי שבת [וכן פסק אדמו"ר הזקן בשולחנו6: הנהיגו חכמים להריח בבשמים בכל מו"ש כדי להשיב את הנפש שהיא דואבת ליציאת השבת בשביל הנשמה יתירה שהלכה לפיכך מיישבים ומשמחין אותה בריח טוב].
אמנם במוצאי שבת שחל בו יו"ט אין מברכים על הבשמים — ונחלקו הראשונים בטעמו של דבר:
הרשב"ם7 כתב "שהרי גם ביו"ט יש לנו נשמה יתירה כשבת".
ובתוס'8 הקשו "דא"כ במוצאי יו"ט אמאי לא תקינו בשמים (וממשיך) ולכך נראה דביום טוב ליכא נשמה יתירה", ומה שביו"ט שחל להיות במוצאי שבת אין מברכים על הבשמים — "משום דשמחת יו"ט ואכילה ושתי' מועיל כמו בשמים"8 (ובמקום אחר כתבו בתוס'9 "כיון דיש לו מאכלים חשובים וטובים מיישב דעתו ממילא בלא ריח בשמים").
[וכן פסק אדה"ז בשולחנו10, דכשחל יו"ט במוצ"ש "א"צ לבשמים שתענוג יו"ט ושמחתו משיב את הנפש"].
וצ"ב במאי פליגי, כי דוחק לומר דפליגי במציאות אם ביו"ט ישנה נשמה יתירה. ובפרט שבזהר11 מפורש שגם ביו"ט יש נשמה יתירה.
ב. והנה בתירוץ דברי הרשב"ם — שלכאורה תמוהים הם, כקושיית התוס', דא"כ היו צריכים לברך על הבשמים גם במוצאי יו"ט — יש לומר שכוונתו ע"ד מ"ש הר"ן12 בטעם שאין מברכים על הבשמים משבת ליו"ט, וז"ל: דמשבת לחול שיצא ממנוחה שלימה לעמל גדול צריך הנחת הנפש בבשמים אבל משבת ליו"ט
הערות
- 1. תענית כז, ב. ועד"ז בביצה טז, א (בשינוי לשון קצת).
- 2. לא, יז. וראה בעלי התוס' עה"פ.
- 3. פרש"י תענית שם . ובפרש"י ביצה שם "דרשינן לי' אוי על הנפש שהלכה לה".
- 4. רשב"ם ותוס' פסחים קב, סע"ב. תוד"ה כי — ביצה לג, ב. שו"ת הרשב"א ח"ג סר"צ. ועוד — הובא לקמן בפנים.
- 5. ח"ב רח, ב. ח"ג לה, ריש ע"ב.
- 6. או"ח ר"ס רצז.
- 7. פסחים שם.
- 8. פסחים שם ד"ה רב אמר.
- 8. ועד"ז הוא בשו"ת הרשב"א שם. או"ז ח"ב סי' צב בשם ר"י בר' שמואל. ארחות חיים הלכות מגילה אות ג. כל בו סי' מא. ועוד.
- 9. ביצה שם סד"ה הנ"ל.
- 10. או"ח סתע"ג ס"ו.
- 11. ח"א פא, ב. ח"ג כט, א. רמב, ב. תקו"ז ת"ו (כב, א). תכ"א (מה, ב). ועוד. וראה שערי זהר לביצה טז, א.
- 12. פסחים שם. ועד"ז במאירי שם.
- . ידועה השקו"ט אם הפירוש לתענית הוא לרש"י — ראה שם הגדולים להחיד"א מערכת רש"י קרוב לסופו.
פסחים ק״ב ב - הטקסט מספריא
גָּמְרוּ, כּוֹס רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר עָלָיו קְדוּשַּׁת הַיּוֹם. אַמַּאי? וְנֵימְרִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ אַחֲדָא כָּסָא!
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֵין אוֹמְרִים שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת עַל כּוֹס אֶחָד. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.
וְלָא? וְהָא תַּנְיָא: הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְעַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס. וְאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד — מַנִּיחוֹ לְאַחַר הַמָּזוֹן וּמְשַׁלְשְׁלָן כּוּלָּן לְאַחֲרָיו. אֵין לוֹ שָׁאנֵי.
וְהָא יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, דְּאִית לֵיהּ, וְאָמַר רַב יַקְנֶ״ה!
אָמְרִי: מִדְּלָא אָמַר זְמַן, מִכְּלָל דְּבִשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח עָסְקִינַן, דְּכׇל מַאי דַּהֲוָה לֵיהּ אָכֵיל לֵיהּ, וְלֵית לֵיהּ.
וְהָא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן דְּאִית לֵיהּ, וְאָמַר אַבָּיֵי: יַקְזְנָ״ה, וְרָבָא אָמַר: יַקְנְהָ״ז.
אֶלָּא: הַבְדָּלָה וְקִידּוּשׁ חֲדָא מִילְּתָא הִיא, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְקִידּוּשׁ תְּרֵי מִילֵּי נִינְהוּ.
גּוּפָא. יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, רַב אָמַר: יַקְנֶ״ה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יִנְהַ״ק.
Rabbi Yosei maintains that once they have finished their meal, they bring out two cups; over the first cup one recites the Grace after Meals, and over the second cup he recites the sanctification of the day. The Gemara asks: Why do they need two cups? And let them say both of them, Grace after Meals and kiddush, over one cup.
Rav Huna said that Rav Sheshet said: One does not recite two sanctifications, i.e., for two mitzvot such as Grace after Meals and kiddush, over one cup. What is the reason for this halakha? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Because one does not perform mitzvot in bundles. If someone performs multiple mitzvot all in one go, he gives the impression that they are a burdensome obligation that he wants to complete as fast as possible.
And does one not perform multiple mitzvot together? But wasn’t it taught in a baraita: One who enters his home at the conclusion of Shabbat recites the blessing over the wine, and then over the light, and then over the spices, and thereafter he recites havdala over the cup of wine. And if he has only one cup of wine, he leaves it for after he eats his food, and uses it for Grace after Meals, and arranges all of the other blessings together thereafter. This baraita indicates that one may use the same cup both for Grace after Meals and havdala. The Gemara answers: We cannot prove anything from here, as a case where one does not have an additional cup is different. One who has two cups of wine is required to recite Grace after Meals over one of the cups and havdala over the other one.
The Gemara continues its line of questioning: But there is the case of a Festival that occurs after Shabbat, when presumably one has enough wine. And nevertheless, Rav said that the proper order of the blessings is according to the Hebrew acronym yod, kuf, nun, heh: The blessing over the wine [yayin], kiddush, the blessing over the candle [ner], and havdala. This ruling shows that one recites kiddush and havdala over the same cup of wine.
They say in answer to this question: From the fact that Rav did not say that one recites the blessing for time, Who has given us life [sheheḥiyanu], sustained us, and brought us to this time, this proves by inference that we are dealing with the seventh day of Passover, which is the only Festival day on which one does not recite the blessing for time. If so, it is possible that whatever wine this person had, he has already consumed over the course of the Festival, and he does not have enough wine left for two separate cups.
The Gemara asks: But there is the case of the first Festival night that occurs after Shabbat, when one has wine, and nevertheless Abaye said that the order of the blessings in this instance follows the Hebrew acronym yod, kuf, zayin, nun, heh: The blessing over wine [yayin]; kiddush; the blessing for time [zeman]; the blessing over the candle [ner]; and havdala. And Rava said that the order of the blessings is in accordance with the acronym yod, kuf, nun, heh, zayin: Wine [yayin]; kiddush; candle [ner]; havdala; and the blessing for time [zeman]. Although Abaye and Rava dispute the correct order of the blessings, they agree that one recites multiple blessings over a single cup of wine.
Rather, the Gemara rejects the previous explanation in favor of the following: Havdala and kiddush are one matter, as they both mark and draw attention to the sanctity of certain days. By contrast, Grace after Meals and kiddush are two entirely different matters. Therefore, one who recites both of them over the same cup of wine is combining two unrelated mitzvot, apparently so that he can be done with them as quickly as possible. Consequently, this practice is prohibited.
After raising the issue of the proper order of the blessings for kiddush on a Festival that occurs right after Shabbat, the Gemara addresses the matter itself. With regard to a Festival that occurs after Shabbat, Rav said that the proper order of the blessings follows the acronym yod, kuf, nun, heh: Wine [yayin], kiddush, candle [ner], and havdala; and Shmuel said the proper order is yod, nun, heh, kuf: Wine [yayin], candle [ner], havdala, and kiddush.
מצוטט ב־5 עמודים
תורת מנחם 1
- מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"א ע' 191
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 2
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 2
- הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) ‹ תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני לקוטי שיחות חל"א ע' 191
- הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ‹ רצז דין בשמים להבדלה לקוטי שיחות חל"א ע' 191
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: ביום השמיני עצרת ביצה לג, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצז דין בשמים להבדלה א ביצה לג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת א ביצה לג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת ט ביצה לג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת יא ביצה לג, רע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שטו דברים האסורים משום אהל בשבת ט ביצה לג, רע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שטו דברים האסורים משום אהל בשבת יא ביצה לג, רע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שטו דברים האסורים משום אהל בשבת יב ביצה לג, רע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת מב ביצה לג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקב דיני האש ביום טוב ביצה לג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד ביצה לג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצז דין בשמים להבדלה ביצה לג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת ביצה לג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שטו דברים האסורים משום אהל בשבת ביצה לג, רע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת ביצה לג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות ביצה לג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקא עצים האסורים והמותרים ביום טוב ביצה לג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקב דיני האש ביום טוב ביצה לג, א
- פסקי הסידור סדר ברכת הנהנין פרק יא ביצה לג, ב