כריתות כ, ב - מקור אחד בחסידות

א

כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְכַבּוֹת וּלְהַבְעִיר, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: הַבְעָרָה לְלָאו יָצָאת,

ב

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק סָבַר לַהּ כְּרַבִּי נָתָן, דְּאָמַר: הַבְעָרָה לְחַלֵּק יָצָאת.

ג

רָבָא אָמַר: לְהַקְדִּים אִיכָּא בֵינַיְיהוּ.

ד

רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְכַבּוֹת וְהוּבְעֲרוּ מֵאֵילֵיהֶן, וְתַנָּא קַמָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין – פָּטוּר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין – חַיָּיב.

ה

תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹתֶה גֶּחָלִים בְּשַׁבָּת לְהִתְחַמֵּם בָּהֶם וְהוּבְעֲרוּ מֵאֵילֵיהֶן – תָּנֵי חֲדָא: חַיָּיב, וְתָנֵי אִידַּךְ: פָּטוּר. הָדְתַנְיָא: חַיָּיב, קָסָבַר: מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ – חַיָּיב עָלֶיהָ. וְהָא דִּתְנָא: פָּטוּר, קָסָבַר: מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ.

ו

הֲדַרַן עֲלָךְ סָפֵק אָכַל חֵלֶב

ז

מַתְנִי׳ אָכַל דַּם שְׁחִיטָה, בַּבְּהֵמָה בְּחַיָּה וּבָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין, דַּם נְחִירָה, דַּם עִיקּוּר, דַּם הַקָּזָה שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצְאָה בּוֹ – חַיָּיבִין עָלָיו.

ח

דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, דַּם בֵּיצִים, דַּם חֲגָבִים, דַּם הַתַּמְצִית – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב בְּדַם הַתַּמְצִית.

ט

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״כָּל דָּם לֹא תֹאכְלוּ״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, דַּם בֵּיצִים, דַּם חֲגָבִים, דַּם דָּגִים, הַכֹּל בַּכְּלָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְעוֹף וְלִבְהֵמָה״,

י

מָה עוֹף וּבְהֵמָה מְיוּחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טוּמְאָה קַלָּה וְטוּמְאָה חֲמוּרָה, וְיֵשׁ בָּהֶן אִיסּוּר וְהֶיתֵּר, וְהֵן מִין בָּשָׂר – אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טוּמְאָה קַלָּה.

יא

אוֹצִיא דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם – שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טוּמְאָה חֲמוּרָה, וְאֵין בָּהֶן טוּמְאָה קַלָּה.