על העמוד
אגרות קודש כרך כו ט'תשכא
מקור מפורש
בעמוד זה
13 ביטוי ההודי' : על השאלה כיצד להודות לה' על רפואת בנו שחלה במחלה קשה והתרפא ב"ה לגמרי.
של עתה : ומשיעור היום בפ' השבוע: וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך.
לחזק : ראה שבת (קל, א): מוחזקת כו' מרופה כו'. ודתענית (יז, סע"ב) ד"ת א"צ חיזוק (שלא יקילו בהם), היינו ע"י ד"א. ובאבות (רפ"א) ועשו סייג לתורה, היינו הרחקה (כפיה"מ שם. ראה אדר"נ רפ"ב. שבת יג, סע"א. וברמב"ם הל' ממרים פ"ב ה"ד "לחזק הדת ולעשות סייג". וראה שם פ"א ה"ב. ואכ"מ). ודברכות (לב, ב), היינו שיהי' תמיד בכל כחו (פרש"י שם), או שאף שלא הצליח יחזור עוה"פ (כ"מ באגה"ק דאדה"ז (בית רבי ע' קנ), וי"ל דהוכחתו ממאמר הסמוך לו: אם ראה כו' שנאמר קוה כו').
אתם קרוים אדם : יבמות סא, רע"א.
בהררי קודש : היא בחי' חכמה שבנפש האלקית שבה מלובש אור א"ס ב"ה (תניא ספי"ט). ולהעיר מהתרגום (תהלים פז, א).
אני ישנה . . הגלות) : ילקוט שמעוני שה"ש רמז תתקפח. וראה ד"ה אני ישנה תר"ץ וביאורו (ס' הקונטרסים ח"א).
שהוקשה . . לתפלין : קדושין לה, א. – דהכוונה לכל המצות. – ועפ"ז יומתק מה שאמר אלישע על תפלין כנפי יונה (שבת מט, א), אף דדרז"ל עה"פ (תהלים סח, יד) היא "מצות" סתם. ועפ"ז יל"פ דברי רש"י שם ד"ה כנפי יונה " מפני שהם מצות " (אף דפשוטי' – "הם" קאי אכנפי יונה).
הובטח : ספר הישר לר"ת שי"ג. של"ה ש' האותיות אות ל'.
שכל . . בלב : ירוש' תרומות ספ"ח. וראה זח"ג קסא, ב. וראה של"ה שם.
כל עמי . . תפלין : ברכות (ו, א) ושם "אלו תפלין שבראש". אבל הרי צ"ל כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). וראה צפע"נ (להגאון הרגצובי) על הרמב"ם הל' תפלין (פ"ד ה"ד) דתש"י מוסיפה בתש"ר. ולכאורה פשוט אשר גם תש"ר בפ"ע דיים לפעול "ויראו" (ראה תוס'. וצע"ג רש"י מנחות לה, ב).
הרא"ש : וראה ג"כ בחיי מטות לב, לב.
מפני . . ותיקונן : נ"א: ע"ש קיום מצות תפלין שתקנו.
וטרף זרוע : תש"י גם בפ"ע – (לא רק שמוסיפה בתש"ר כדלעיל (ובפרט לפרש"י הנ"ל) – כי שם הפעולה "ויראו" היא באחרים – ותש"י לא לאחרים לאות (מנחות לז, ב), משא"כ) "וטרף".
ונתתי שלום בארץ : להעיר ממרז"ל כל הנותן בעין יפה נותן, ובפרש"י – ב"ב עא, א ד"ה אבל – מוסיף: יותר מדאי. ולהעיר מפרש"י ר"פ השבוע: ואתחנן כו' מתנת חנם אעפ"י כו'.
שלום השקט ובטח : להעיר מאגה"ק סי"ב. ד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי. אוה"ת לאדמו"ר הצ"צ (וכן מפ' ואתחנן ע' שכז – ושם מביא משל"ה מס' חולין ר"פ תו"א, קטז, א) עה"פ ונתתי שלום.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
64 ולפ"ז לדעת הזהר היכל ואולם ב' קדושות. ומצינו כעין זה בזח"ג קסא, ב. וראה לקו"ש חל"א ע' 149.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וארא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
31 ראה זח"ג קסא, ב. לקו"ת שה"ש בד"ה לבבתני וביאורו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
5 שכל . . בלב : ירוש' תרומות ספ"ח. וראה זח"ג קסא, ב. וראה של"ה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
36 כלים פ"א מ"ו ואילך. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג ואילך. – ולהעיר מזח"ג קסא, ב*.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
36 ראה זח"ג קסא, ב. רכא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
46 ראה זח"ג קסא, ב. תו"א לך לך (יב, ג) – הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקונטרס הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
43 ראה זח"ג קסא, ב. תניא אגה"ק סל"א. לקו"ת שה"ש כט, ב ואילך. לא, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
21 ראה זהר ח"ג קסא, ב. תניא אגה"ק סל"א. לקו"ת שה"ש כט, ב ואילך. לא, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
19 ראה זהר ח"ג קסא, ב. תניא אגה"ק סל"א. לקו"ת שה"ש כט, ב ואילך. לא, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
37 ראה זהר ח"ג קסא, ב. תניא אגה"ק סל"א. לקו"ת שה"ש כט, ב ואילך. לא, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בעמוד זה
257 ראה זח"ג קסא, רע"ב. רכא, ב. רלב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
524 אבל לא מהגזירה שוה ד"תורה – תורה" שבמגילה שם (כ, סע"ב), כי, ע"ד הפשט, "לרבות הוא בא לומר תורה אחת לכל כו'" (פרש"י ר"פ צו. וראה לקו"ש שבפנים הערה 6).
ויש להוסיף בזה – בפנימיות הענינים:
מבואר בלקו"ת (במדבר יג, א. ובכ"מ) החילוק שבין תורה למצוות, שמצוות הם כמו "אברים" שמחולקים זמ"ז (ודוקא ע"י התחלקות האברים נעשית שלימות האדם), שבכל מצוה יש מדידה והגבלה, שבזה חלוקה משאר המצוות, משא"כ התורה היא כמו "דם" שהוא בכל האברים בשוה (ד"לבא פליג לכל שייפין" (ראה זח"ג קסא, ב. ועוד), היינו, שדם הלב, כמו שהוא, מתפשט בכל האברים), כי התורה היא למעלה ממדידות והגבלות. ולכן אמרו רז"ל (מנחות בסופה. ועוד) "כל העוסק בתורת עולה כאילו* הקריב עולה", גם כאשר הלימוד הוא בזמן שאין ביהמ"ק קיים ושלא במקום המזבח כו'.
וזהו הטעם (בפנימיות הענינים) שתיבת "תורת" מורה על כלל: כשם שבתורה יש בחי' התורה מצד עצמה ויש בחי' התורה שכוללת את ענין המצוות (גדול תלמוד שמביא לידי מעשה), כך גם במצוות יש ענין המצוות מצד עצמם, ויש ענין התורה שבמצוות – הדין וההלכה שבמצוה. ובזה יש חילוק בין "הלכות" ל"תורת", שלשון "תורת" מורה על הכלל: "תורת העולה", "תורה אחת לכל העולים כו'", "תורת המצורע", "תורה אחת לכל המצורעין" (תו"כ ריש פרשתנו) – כי התורה היא ענין כללי (למעלה מהתחלקות), כנ"ל.
*
) ולא רק " כאילו " (כמו כ"ף הדמיון) , אלא גם באופן ד " נשלמה פרים שפתינו " (הושע יד , ג) , שע"י " שפתינו " (לימוד תורת עולה) נעשה ענין הקרבת העולה ברוחניות באופן של שלימות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
268 ראה זהר ח"ג קסא, ב. רכא, ב (ברע"מ). תניא אגה"ק סל"א. תו"א בראשית ז, ד. לקו"ת שה"ש כט, ב ואילך. לא, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1456 ראה זח"ג קסא, ב. לקו"ת שה"ש (כט, ב ואילך) בד"ה לבבתני וביאורו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
761 ראה זח"ג קסא, ב. רכא, ב. תניא אגה"ק סל"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
46 ראה זח"ג קסא, ב. תו"א לך לך (יב, ג) – הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקונטרס הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון פד
מקור מפורש
בעמוד זה
יא נראה דצ"ל : דא"ל.
----- הערות וציונים -----
והקשה הרה"ק . . בשם רבו – פשטות הלשון מראה שהעתיק זה מלקו"י כא, א (יד"א פ"ג), וז"ל שם: ששמעתי מפי הרב המופלג מוהר"ר גרשון לוצקר תלמיד האלקי מו"ה דוב בער זללה"ה שאמר בשם רבו כו'. ונ"ל שהתיבות "בשם רבו" קאי על רבו של הר"ג, ה"ה הרה"מ, ולא על רבו של הרה"מ (הבעש"ט). ברם ברור שעצם הענין הוא מהבעש"ט, וכדאי' מפורש בדמ"א פ' בראשית ד"ה וירא: שמעתי מאא"ז נ"ע זללה"ה היכן נגנז האור ההיא ואמר שהש"י גנזו בתורה. וראה בהוספות סי' שלח-שלט.
גנזו בספורי מעשיות של התורה – ראה זח"ג קמט, ב, ושם קנב, א וקנה, ב. וראה לקמן סי' רמב.
לעת"ל תורה חדשה כו' – ראה לקמן סי' רמב. עיין חס"ל מעין ב פ' יא-יב.
אליהו ז"ל אמר להרמ"ק ז"ל כו' – ראה לקמן סי' ריז-ב. להעיר מאו"ת פ' פנחס סי' קנא-א.
מלה"ד לנר או גחלים כו' – ראה לקמן סי' ריז-ב.
דהיה מלך ונביא – עיין בסדר עולם רבה הוצ' ר"ב ראטנער פ"כ הערה כה, ובהוצ' רמ"י וויינשטאק שם הערה טו. עיי"ע הגהות הרד"ל לזח"א קנ, רע"א. וצ"ע מזח"ב קנד, א, ועיין מה שהאריך שם בנצוצי זוהר אות ד'.
הביהמ"ק וק"ק הוא כמו ראי' – ראה ב"ב ד, א ותקו"ז תכ"א נ, ריש ע"ב. וראה איכ"ר פתיחתא טז לבך זה ביהמ"ק כמד"א והיו עיני ולבי שם כל הימים. וראה זח"ג קסא, ב קה"ק לבא כו'. ולהעיר מע"ז כח, ב דשורינא דעינא באובנתא דלבא תלי. וראה ר"מ זח"ג רכב, א ותקו"ז סתכ"א סג, א.
הזוהר – ראה זח"ב קלא, ב, ושם קסד, ב, ברם שם מדובר ממלאכי עלאי ומשריין עלאין.
כבודו כו' על ישראל – ראה פס"ז נח ט, כו, ושם שלח יד, כא. ועיין זח"א רלז, א ושם כה, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור ד"ה מים רבים
מקור מפורש
בעמוד זה
55 ולכן אמרו שהלב פליג חיות לכל שייפין : זח"ג קסא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר