249

וזה מתבטא גם במצוות סוכה כפשוטה – "בסוכות תשבו שבעת ימים³¹ – תשבו כעין תדורו"³²: כל פעולותיו היום־יומיות של האדם, אכילה ושתיה וכדומה, מוקפים במצוות הסוכה, שהרי זוהי המעלה של הסוכה ביחס לטלית: הטלית מקיפה את ראשו ורובו של היהודי, ואילו הסוכה מקיפה גם את כל פעולתיו, ללא שום הגבלה.

ולכן דוקא חג הסוכות הוא הזמן המתאים לניסוך המים ולשמחת בית השואבה, שהיא שמחה שלמעלה מטעם ודעת, כדלעיל, משום שחג הסוכות מעורר שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה.

ו. השלימות: סוכה ולולב

ידוע³³, שמצוות הלולב איננה במהותה מצוה נפרדת שצריכה להיעשות במועד של שבעת ימי הסוכות, אלא היא קשורה ומהווה המשך למצות הסוכה, כפי שמובן גם מן ההלכה³⁴ ש"מצות נטילתו (של לולב) בסוכה הוא מצוה מן המובחר":

הסוכה מקיפה את היהודי בכל עניניו באופן שהיא מסובבת אותו מבחוץ, ובלשון החסידות – כח מקיף, והמשמעות של מצוות נטילת ארבעת המינים היא "ולקחתם לכם": הכח המקיף של הסוכה נלקח "לכם", הוא נעשה שלכם וחודר לפנימיותו של היהודי.

וזו הסיבה לכך שבעת נטילת ארבעת המינים צריך לקרב אותם אל הלב³⁵, כדי שמשמעותם תחדור גם לרגש שבלב, ו"לבא פליג לכל שייפין"³⁶ – הלב מגיע לכל כוחותיו של האדם, אשר בכל האיברים, כולל אל השכל שבראש.

ודוקא זוהי השלימות של ענין הסוכות – גילוי ה"מקיף": אמנם, העבודה מצד הכוחות הפנימיים היא מדודה ומוגבלת, ולכן נדרשת עבודה מתוך מסירות נפש שלמעלה מהשכל (כפי שהוזכרה לפני כן מעלת ניסוך המים על פני ניסוך היין), אך למרות זאת שלימות העבודה של מסירות נפש היא כאשר ההתבטלות ומסירות הנפש חודרות אל הכוחות הפנימיים, השכל והמדות, שגם כוחות אלו יחייבו את מסירות הנפש. כי (א) דווקא על ידי כך חודרת מסירות הנפש אל פנימיותו של האדם, ולכן רק כך יש לה קיום. (ב) זו הוכחה לכך שההתבטלות ומסירות הנפש אינה מוגבלת, שאין מקום בנפש