250

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שאינו חדור בכח מסירות הנפש37.

ז. "ולקחתם לכם" כהכנה לניסוך המים

לפי כל האמור לעיל ניתן להבין גם את ההסבר, בפנימיות הענינים, לדעה ששאיבת המים בשמחת בית השואבה מתחילה בלילה השני של סוכות, לאחר נטילת ארבעת המינים38:

כשם ששלימותה של מסירות נפש בכלל היא כאשר מסירות הנפש חודרת גם לכוחות הפנימיים, על אחת כמה וכמה כך הוא לגבי השמחה הנובעת מעבודה זו, שכן (א) השמחה מתעוררת דוקא מדבר שניתן לחוש אותו בגלוי39, (ב) שמחה אמיתית היא כאשר היא ללא הגבלה – שלימותה של השמחה הנובעת מענין שמעל להבנה שכלית, היא כאשר ענין זה אינו רק בבחינת כוח מקיף, אלא דוקא כאשר הוא חודר לפנימיות.

בכך מובן מדוע השמחה של שאיבת המים (אשר במהותה היא השמחה הנובעת מענין הסוכה, כדלעיל) מתחילה בלילה השני של סוכות, לאחר העבודה הרוחנית של "ולקחתם לכם ביום הראשון" – לאחר ש"ביום הראשון" הביא היהודי באמצעות ארבעת המינים לידי כך שהכוח המקיף של הסוכה חודר לפנימיות, "לכם", אז הוא מגיע בלילה השני של סוכות ל"ושאבתם מים בששון (שלמעלה מהשכל)". עבודת מסירות הנפש שמעל לשכל חודרת לכל כוחותיו הפנימיים ומעוררת שמחה אמיתית וגלויה.

ח. שלימות שמחת בית השואבה – כוח מקיף החודר לפנימיות

אך בכל זאת נקבעה ההלכה, שגם ביום הראשון של סוכות התקיים ניסוך המים, ולפני כן התקיימה שאיבת המים40, וכיוון שצריך להיות "ושאבתם מים בששון" הרי מובן שגם שאיבה זו נעשתה בשמחה, באופן המותר ביום טוב41.

הערות

  1. 37. ראה בכ"ז גם לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 135 ואילך. ועוד.
  2. 38. ראה גם המשך וככה שנסמן לעיל הערה 18. – ולהעיר דמבאר שם הדיעה דניסוך המים התחיל מיום שני, דלא כהלכתא [ובלקו"ת שהובא בהערה הנ"ל: ניסוך המים ע"ג המזבח כל שבעת ימי החג]. ויש כזה בכ"מ בדא"ח (ראה לקו"ת נצבים (מה, סע"א) בענין שופר של ר"ה יעל פשוט. לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ע' שה. ועוד), שהרי אלו ואלו דא"ח.
  3. 39. כ"ה בכ"מ, ובהמשך שמח תשמח תרנ"ז בתחלתו בארוכה. ובתו"א (ח, ג): וענין ומהות השמחה שיכול להיות על הטוב אף כשהוא נעלם ומכוסה מעיניו (משא"כ תענוג), ואכ"מ.
  4. 40. ראה באופן השאיבה אז – תוס' סוכה (נ, ב ד"ה ורבנן. נד, ב ד"ה כגון) שלא היו תוקעין ביו"ט בעת מילוי המים. ובשבת שאבו לפני כניסת השבת (סוכה מח, ב במשנה. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"י ה"ט). וראה שיחת ליל ש"ק ג' דסוכות – למחרת אמירת שיחה זו – תשמ"א.
  5. 41. להעיר שברמב"ם הל' תמידין ומוספין שם לא כתב שהתקיעות בעת מילוי המים לא דחי יו"ט. ובהל' כלי המקדש (פ"ז ה"ו) סתם "ואין תוקעין למלוי המים בשבת". ובחי' שפת אמת לסוכה (נד, א), שמשמע מזה ש(להרמב"ם) תקעו גם ביו"ט – והרי התקיעות בעת מילוי המים הן משום שמחה (רש"י סוכה מח, א ד"ה תקעו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.