קרח פרק ט

פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לָדוּן בְּעֶרְכֵּי בַּיִת. וּבְרָזָא דְּחָכְמְתָא, בַּיִת דְּבַּר נָשׁ, דָּא אִתְּתָא. אִי אִיהִי אִתְּתָא דְּטוֹב וָרָע, וּבָעֵי לְהָמִיר רָעָה בְּטוֹבָה, יִפְדֶּה לָהּ מֵהַהוּא רָע, וְיָהִיב לֵיהּ עֵרֶךְ דִּילָהּ. אֲבָל אִתְּתָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּיא, אִתְּמַר בָּהּ (איוב כ״ח:י״ז) לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלֵי פָּז, וְאֵין לָהּ עֵרֶךְ. כְּמָה דְּאִתְּמַר, (משלי י״ב:ד׳) אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ. וְאִתְּמַר (משלי ל״א:י׳) אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְגוֹ'. וְדָא שְׁכִינְתָּא. מַאן דְּגָמִיל חֶסֶד עִמָּהּ, לֵית עֵרֶךְ לְאַגְרָא דִּילֵיהּ. וּמַאן דְּחָאב לְגַבָּהּ, לֵית עֵרֶךְ לְעֹנְשָׁא דִּילֵיהּ.

כַּמָה שְׁפָחוֹת אִית לָהּ דִּמְשַׁמְּשִׁין לָהּ, וְכָל חֲדָא וַחֲדָא מִנַּיְיהוּ, אִית לָהּ עֵרֶךְ. וְכָל חַד וְחַד צָרִיךְ פִּדְיוֹן. אֲבָל מַאן דְּיָרִית נִשְׁמְתָא, אוֹ רוּחָא, אוֹ נַפְשָׁא מִשְׁכִינְתָּא, לָא צָרִיךְ פִּדְיוֹן, דִּשְׁכִינְתָּא עָלָהּ אִתְּמַר (ישעיהו מ״ב:ח׳) אֲנִי יְיָ הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן. דְּפִדְיוֹן דִּילָהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּלְיָא. דְּאַמְשְׁכָן לָהּ (לגביה) יִשְׂרָאֵל, בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִילִּין, בְּאוֹת דְּשַׁבָּת, בְּאוֹת דְּיוֹמִין טָבִין, בְּאוֹת דִּבְרִית, וְתוֹרָה, בְּכַמָּה פִּקוּדִין. דְּפִדְיוֹן דִּילָהּ תַּלְיָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יחזקאל כ׳:ט׳) וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי, וּבְגִינָה (ויקרא כ"ו) וְאַף גַּם זֹאת. הָכִי כַּמָה פִּקוּדִין אִינּוּן דְּעַבְדִין בְּנֵי נָשָׁא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. וְכַמָּה חוֹבִין. וּלְכָל פִּקּוּדָא אִית לֵיהּ עֵרֶךְ בְּהַהוּא עָלְמָא. (ס"א אבל עונשא) וּלְכָל עוֹנְשָׁא לְמַאן דְּאַעְבָּר עָלַיְיהוּ, אֵין לֵיהּ עֵרֶךְ וְשִׁיעוּר.