על העמוד
אגרות קודש כרך כג ח'תשסב
מקור מפורש
בעמוד זה
ראה זח"ג רכא, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות מטות-מסעי
מקור מפורש
בעמוד זה
22 ראה זח"ג רכא, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
8 ראה זח"ג רכא, ב. אגה"ק סי' לא. שו"ת חכם צבי סע"ד, עו־עז (אבל בפסקי דינים להצ"צ חיו"ד סוס"מ הכריע כדעת החולקים עליו). ונסמן בדרכי תשובה ובניצוצי זהר שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
66 ראה זח"ג רכא, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בעמוד זה
2 ובפרט דליבא פליג לכולי שייפין (ראה זח"ג רכא, ב)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד האזינו-ש"ת שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
85 ראה זח"ג רכא, ב. אגה"ק סי' לא. שו"ת חכם צבי סע"ד. עו־עז (אבל בפסקי דינים להצ"צ חיו"ד סוס"מ הכריע כדעת החולקים עליו). ונסמן בדרכי תשובה ובנצוצי אור שם וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 177 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
בעמוד זה
597 זח"ג רכא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1704 ראה זח"ג רכא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
83 ראה זח"ג רכא, רע"ב. כוזרי מ"ב אות לו. תניא אגה"ק סל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
56 ראה זח"ג רכא, ב. תניא אגה"ק סל"א.*) הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס ב"קובץ ליובאוויטש" חוברת טו ע' 4. במהדורא זו ניתוספו איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
40 ראה זח"ב קנג, א. זח"ג רכא, ב. רלב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
2343 שהרי בריאת העולם היא "בשביל ישראל שנקראו ראשית" (פרש"י ורמב"ן ר"פ בראשית. ובכ"מ), ובהם נמלך על בריאת העולם, כדרשת חז"ל (ב"ר פ"ח, ז. רות רבה רפ"ב) על הפסוק (דברי הימים-א ד, כג) "עם המלך במלאכתו ישבו שם"; ועל ידם נמשך חיות לכל העולם – בדוגמת ה"לב" שממשיך חיות לכל הגוף (ראה גם זח"ג רכא, ב).
ולהעיר גם מדברי המדרש (בנוגע לפעולת הקרבת שבעים פרים בחג הסוכות כנגד שבעים אומות העולם (סוכה נה, ב)): "אילו היו אומות העולם יודעים מה הי' המקדש יפה להם, קסטריות היו מקיפים אותו כדי לשומרו כו'" (במדב"ר פ"א, ג).
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון פד
מקור מפורש
בעמוד זה
יא נראה דצ"ל : דא"ל.
----- הערות וציונים -----
והקשה הרה"ק . . בשם רבו – פשטות הלשון מראה שהעתיק זה מלקו"י כא, א (יד"א פ"ג), וז"ל שם: ששמעתי מפי הרב המופלג מוהר"ר גרשון לוצקר תלמיד האלקי מו"ה דוב בער זללה"ה שאמר בשם רבו כו'. ונ"ל שהתיבות "בשם רבו" קאי על רבו של הר"ג, ה"ה הרה"מ, ולא על רבו של הרה"מ (הבעש"ט). ברם ברור שעצם הענין הוא מהבעש"ט, וכדאי' מפורש בדמ"א פ' בראשית ד"ה וירא: שמעתי מאא"ז נ"ע זללה"ה היכן נגנז האור ההיא ואמר שהש"י גנזו בתורה. וראה בהוספות סי' שלח-שלט.
גנזו בספורי מעשיות של התורה – ראה זח"ג קמט, ב, ושם קנב, א וקנה, ב. וראה לקמן סי' רמב.
לעת"ל תורה חדשה כו' – ראה לקמן סי' רמב. עיין חס"ל מעין ב פ' יא-יב.
אליהו ז"ל אמר להרמ"ק ז"ל כו' – ראה לקמן סי' ריז-ב. להעיר מאו"ת פ' פנחס סי' קנא-א.
מלה"ד לנר או גחלים כו' – ראה לקמן סי' ריז-ב.
דהיה מלך ונביא – עיין בסדר עולם רבה הוצ' ר"ב ראטנער פ"כ הערה כה, ובהוצ' רמ"י וויינשטאק שם הערה טו. עיי"ע הגהות הרד"ל לזח"א קנ, רע"א. וצ"ע מזח"ב קנד, א, ועיין מה שהאריך שם בנצוצי זוהר אות ד'.
הביהמ"ק וק"ק הוא כמו ראי' – ראה ב"ב ד, א ותקו"ז תכ"א נ, ריש ע"ב. וראה איכ"ר פתיחתא טז לבך זה ביהמ"ק כמד"א והיו עיני ולבי שם כל הימים. וראה זח"ג קסא, ב קה"ק לבא כו'. ולהעיר מע"ז כח, ב דשורינא דעינא באובנתא דלבא תלי. וראה ר"מ זח"ג רכב, א ותקו"ז סתכ"א סג, א.
הזוהר – ראה זח"ב קלא, ב, ושם קסד, ב, ברם שם מדובר ממלאכי עלאי ומשריין עלאין.
כבודו כו' על ישראל – ראה פס"ז נח ט, כו, ושם שלח יד, כא. ועיין זח"א רלז, א ושם כה, רע"א.
פתיחה בהקשר