על העמוד
אגרות קודש כרך כו ט'תתעח
מקור מפורש
בעמוד זה
9 מדרש תהלים (ע , א) : עה"פ למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני ה' לעזרתי חושה.
תהלים סט : הקאַפּיטל שמתחילים לומר בי"א ניסן השתא, ע"פ המנהג המקובל מהבעש"ט לומר בכל יום הקאַפּיטל תהלים המתאים לשנות חייו – ראה בארוכה סה"מ י"א ניסן ח"א ע' 1 ואילך. וש"נ.
ראש לרגלים : ר"ה ד, א. ובפיה"מ ובר"ח שם.
דער געבורטסטאָג : יחזקאל טז. תו"א ר"פ וארא. ובכ"מ.
צוויי מצות-עשה : כריתות בתחלתה.
שטראָף . . כרת : להעיר מדחז"ל עה"פ בדמייך חיי גו' בדמייך חיי (יחזקאל טז, ו) שהכוונה לדם מילה ולדם פסח (תרגום שם. ובתיב"ע בא (יב, יג). פדר"א פכ"ט וזח"ב (לה, ב) דגם מדם מילה נתנו לאות על הבתים).
דער וואָס . . פסח : בא יב, מח. וביבמות (עד, א) דערלות בפסח כתיבא. וברש"י פסחים (סא, ב) ד"ה ערלה דאיסור אכילת ערל בקדשים ילפינן מפסח. וראה ירוש' יבמות ר"פ הערל.
נאָך דער צייט : אבל "כל יום ויום שיעבור כו' ה"ה מבטל מ"ע" "ולא נתלה למשה רבנו עלי' אפי' שעה אחת אע"פ שהי' בדרך" (רמב"ם הל' מילה פ"א ה"ב וספ"ג). ובנוגע לכרת ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב ובראב"ד וכו'.
אויך די קינדער : יבמות (ע, ב): מילת זכריו ועבדיו מעכבת (וכ"ה ברמב"ם הל' ק"פ פ"ה ה"ה, אבל ראה מכילתא בא (יב, מח)). אבל שאני מילת עבד דאינו מציאות בפ"ע וכו' (עיין צפע"נ – להרגצובי – מהד"ת ע' 84 ואילך. נזיר סא, א. ועוד).
אַ זון : ובת – כמאן דמהילא דמיא (ע"ז כז, א). ועפ"ז יש להסביר הא דטבילת אמהותיו מעכבתו כו' שהטבילה לשפחות כמילה לעבדים (רמב"ם הל' ק"פ שם. וראה מכילתא שם: שפחותי').
ניט ברענגען : ואם חייב כרת על שלא מלם ובמילא לא הביא קרבן פסח – ראה צפע"נ על הרמב"ם ריש הל' מילה.
קרבן פסח . . נאָר . . בית המקדש : ידועה השקו"ט בזה מתחיל מס' כפתור ופרח פ"ו. שו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ו. שו"ת בנין ציון ועוד. ולהעיר מברכת אשר גאלנו: שמחים בבנין עירך כו' ונאכל שם כו' הפסחים (פסחים קטז, ב)*.
*) א) פשוט שהכוונה ב"בנין עירך" הוא לבנין ירושלים שיהי' בזמן הגאולה – שלזה מתכוונים בתפלת י"ח ג"פ בכל יום: ולירושלים עירך ברחמים תשוב כו' ובנה אותה ב"ב בנין עולם וחותמים ברוך אתה ה' בונה ירושלים. ונכלל במש"כ הרמב"ם (הל' מלכים ספי"א) "משיח . . ובנה מקדש". (ומ"ש הרמב"ם "ובנה מקדש " – כי דוקא בנין מקדש במקומו מהסימנים על "משיח בודאי"). ובכתוב (תהלים קמז, ב) – "בונה ירושלים ה'". וראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (הו"ל בקובץ מכתבים (מימיוגרף) קובץ ראשון מכתב ט') בביאור דחז"ל (ברכות מט, א. זח"א קלד, א. מהנ"ע בזהר שם קלט, א. וראה ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב) בכתוב זה וסיומו נדחי ישראל יכנס.
ב) מובן שההערה באה רק להעיר, כי אין בנוסח הברכה הכרעה בנוגע להשקו"ט דאפשריות הקרבת ק"פ בזמה"ז – שהרי הברכה וסיומה הן בנוגע לגאולה , אלא שמפרש שאז נאכל וכו'.
(משיחת שבת-הגדול ה'תש"ל)
דורך משיח צדקנו : רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
אויפן נאָמען פון קרבן פסח : כשאר המועדים שנקראו ע"ש הנעשה בהם (ולא ע"ש שבעת יצי"מ פסח גו').
העכסטע וויכטיקייט פון ח ינוך : להעיר מ"הכרזת אאמו"ר (הוא אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) באחת ההתועדות: אָט אזוי ווי הנחת תפלין בכל יום איז אַ מצוה דאורייתא אויף יעדען אידן, אָהן אַ חילוק צי אַ גדול בתורה, צי אַ איש פשוט, אַזוי איז אַ חוב גמור אויף יעדען אידען, צו טראכטען יעדען טאָג אַ האַלבע שעה וועגען דעם חינוך פון קינדער, און טאָן אַלץ, וואָס עס איז בכוחו צו טאָן און יתר מכפי כחו, זעהן פועל זיין ביי די קינדער, אַז זיי זאָלן געהן אין דעם דרך וואָס מען איז זיי מדריך" (היום יום כב טבת).
אין דער הגדה : וראה פסחים קטז, א. ועוד.
כאן הבן שואל : הבן העליון ובו הי' פרעה הרשע כופר כו' הבן הנעים לקיים מצות כי ישאלך בנך (סי' האריז"ל).
והגדת לבנך : בא יג, ח. וראה אוה"ת להצ"צ שם ע' שך.
פסח הוא . . רחמנות . . "שפּרינגט" : בא יב, יא-יג. במכילתא, ובפרש"י שם. וראה "בכללות הענין דפסח שהוא בחי' הדילוג" בתו"ח לאדמו"ר האמצעי לשמות (קצא ואילך).
משכו . . במצוה : בא יב, כא. ובמכילתא שם.
פון "זמן חירותנו" : להעיר אשר קרבן פסח נאכל על השובע (פסחים ע, א. וראה שו"ע אדה"ז ר"ס תע"ז) וכו' – רק חירות, משא"כ מצה שיש בה גם הענין דלחם עוני. ולהעיר מענין מצות (חסר ומלא) מצה דקודם חצות ולאחר חצות בלקו"ת צו ד"ה ששת ימים, ובכ"מ, ומהם ד"ה מצה זו, תר"ם. סד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.
פּראַווען פסח : שנקודת החג ובפרט דקרבן פסח היא "שיזכרו היהודים לעולם הנסים הגדולים שעשה להם השי"ת ביצי"מ" (חינוך מצוה ה').
דאָס וועט . . צו איילן : ראה מדרש תהלים (ע, א): אמר דוד כו' אני מזכיר והצילני כו', למעלה מן הפרשה (תהלים סט, לו-לז) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודא, הרי הדיר בנוי', וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה, הרי הצאן מכונסות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתע
מקור מפורש
בעמוד זה
לבסוף (זח"א קלד, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שדמ
מקור מפורש
בעמוד זה
(זח"א קלד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויגש שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
אבל אין לומר שכוונתו בזה לבאר מ"ש לפנ"ז "שלא היתה אלא פלגש אחת" [דלכאורה יוקשה: מהמשך הכתובים ("ויקח... קטורה ותלד לו גו' ולבני הפלגשים ל' רבים, משמע כבפנים. וכ"ה בזח"א קלג, ב: פלגש בקדמיתא ופלגש השתא. הפלגשים גו'") משמע שבני הפלגשים הם בני קטורה, והרי גם הגר היתה פלגש (ראה להלן הערות 28, 30) – ולכן מפרש "היא הגר היא קטורה"] – כי כבר לעיל (כה, א) כתב "קטורה זו הגר", ואינו צריך לפרש זה עוה"פ. דיוק פרטי, ובפרט ש"חסר כתיב" אינה קושיא כ"כ ע"ד הפשט (ראה לעיל ע' 18 ובהערה 15)) – כי מצד הקרי של תיבת הפלגשים (ל' רבים), הי' מוכרח לפרש שקאי (לא על (הגר ו)קטורה – שהרי "קטורה זו הגר" (פרש"י לפנ"ז – כה, א) ואינן אלא אחת, כ"א) על פלגשים אחרים [והי' מוכרח לדחוק אשר (א) היו לאברהם עוד פלגשים שלא נזכרו שמותיהן בכתוב (כבזח"א קלג, ריש ע"ב). או (ב) שהכוונה ב"הפלגשים" הוא לפלגשי ביתו (כפי' הרד"ק)], ואז הי' אפשר לפרש ש"פלגשים" כאן הוא כבכל מקום. ורק לאחרי שמפרש "היא קטורה", מוכרח לפרש "פלגשים בלא כתובה", כי בעת שלקח את קטורה היתה כבר משוחררת. גם יש לומר, ש"נשים בכתובה כו'" הוא המשך הביאור על הפלגשים ל' רבים (ראה לעיל הערה 26): התחלת הביאור הוא "היא הגר היא קטורה" (כבהערה הנ"ל). אלא שעדיין אינו גלאטיק© (=חלק) שהרי סוכ"ס היא רק פלגש אחת, ועל זה ממשיך: "נשים בכתובה כו'", שהמושג "פלגש" בקטורה שונה מ"פלגש" דהגר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
6 ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, א. וראה ג"כ זח"א קלד, א. זת"ג לה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בעמוד זה
9 ויקבץ נדחי ישראל : לבסוף (זח"א קלד, א. קלט, א -- וכ"פ רשיי בברכות מט, א - ופליג אתנחומא הנ"ל -- וראה בארוכה מכ' כ"ק אדנ"ע בקובץ מכתבים א' ס"ט').
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בעמוד זה
9 ויקבץ נדחי ישראל : לבסוף -- שהרי ברמביים גם סדר הדברים בדיוק הוא. וכ"כ גם בר"פ זה. (זח"א קלד, א. קלט, א -- וכ"פ רש"י ברכות מט, א -- ופליג אתנחומא הנ'ל - וראה בארוכה מכתב כ"ק אדנ"ע בקובץ מכתבים א' ס"טי. ומתרץ שם ג"כ שלא יוקשה על הרמב"ם ממגילה יז, ב (ומבאר ג"כ הבייח או"ח סקיייח), ירושי מע"ש פייב היב),
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יט
מקור מפורש
בעמוד זה
8 זח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, רע'ב. וראה ב"ר בתחלתו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
2 זח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
205 זהר ח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, רע"ב. ח"ג קעח, א. וראה ב"ר בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
117 זהר ח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, רע"ב. ח"ג קעח, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
177 זהר ח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, רע"ב. ח"ג קעח, א. וראה ב"ר בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
9 זהר ח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, רע"ב. ח"ג קעח, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
819 זהר ח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, ריש ע"ב. ח"ג קעח, א. וראה ב"ר בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
370 ברכות מט, א. זח"א קלד, א. קלט, א (במדרש הנעלם). וראה ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
156 זהר ח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, ריש ע"ב. ח"ג קעח, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1445 זח"א קלג, סע"ב ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה'
מקור מפורש
בעמוד זה
19 אסתכל קוב"ה באורייתא וברא עלמא : זהר ח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, ריש ע"ב. ח"ג קעח, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שחורה אני
מקור מפורש
בעמוד זה
46 הכל תלוי במזל אפי' ס"ת שבהיכל : ראה זח"א קלד, א. וראה לקו"ת תצא לז, ב. ובמ"מ בס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' קכז.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
בעמוד זה
220 הכל תלוי במזל אפי' ס"ת בהיכל : זח"א קלד, א. וראה לעיל ח"א ע' לג. ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' קלח. דברים ח"א ע' רכט. ח"ב ע' שעז. ובהמ"מ שם.
פתיחה בהקשר