לקוטי שיחות כרך ה ויגש שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
אבל אין לומר שכוונתו בזה לבאר מ"ש לפנ"ז "שלא היתה אלא פלגש אחת" [דלכאורה יוקשה: מהמשך הכתובים ("ויקח... קטורה ותלד לו גו' ולבני הפלגשים ל' רבים, משמע כבפנים. וכ"ה בזח"א קלג, ב: פלגש בקדמיתא ופלגש השתא. הפלגשים גו'") משמע שבני הפלגשים הם בני קטורה, והרי גם הגר היתה פלגש (ראה להלן הערות 28, 30) – ולכן מפרש "היא הגר היא קטורה"] – כי כבר לעיל (כה, א) כתב "קטורה זו הגר", ואינו צריך לפרש זה עוה"פ. דיוק פרטי, ובפרט ש"חסר כתיב" אינה קושיא כ"כ ע"ד הפשט (ראה לעיל ע' 18 ובהערה 15)) – כי מצד הקרי של תיבת הפלגשים (ל' רבים), הי' מוכרח לפרש שקאי (לא על (הגר ו)קטורה – שהרי "קטורה זו הגר" (פרש"י לפנ"ז – כה, א) ואינן אלא אחת, כ"א) על פלגשים אחרים [והי' מוכרח לדחוק אשר (א) היו לאברהם עוד פלגשים שלא נזכרו שמותיהן בכתוב (כבזח"א קלג, ריש ע"ב). או (ב) שהכוונה ב"הפלגשים" הוא לפלגשי ביתו (כפי' הרד"ק)], ואז הי' אפשר לפרש ש"פלגשים" כאן הוא כבכל מקום. ורק לאחרי שמפרש "היא קטורה", מוכרח לפרש "פלגשים בלא כתובה", כי בעת שלקח את קטורה היתה כבר משוחררת. גם יש לומר, ש"נשים בכתובה כו'" הוא המשך הביאור על הפלגשים ל' רבים (ראה לעיל הערה 26): התחלת הביאור הוא "היא הגר היא קטורה" (כבהערה הנ"ל). אלא שעדיין אינו גלאטיק© (=חלק) שהרי סוכ"ס היא רק פלגש אחת, ועל זה ממשיך: "נשים בכתובה כו'", שהמושג "פלגש" בקטורה שונה מ"פלגש" דהגר.
פתיחה בהקשר