ויקרא פרק ב

(ויקרא א׳:א׳) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְיָ' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (שיר השירים ה׳:א׳) בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי וְגוֹ', הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. כְּתִיב אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, לְבָתַר אִכְלוּ רֵעִים. מַאן דִּמְזַמֵּן לְאָחֳרָא, כַּד מְזוֹנָא מִתְתַּקָּן קָמֵיהּ. בָּתַר דְּאִיהוּ אָכַל, הֵיאַךְ יַזְמִין לְאָחֳרָא.

אֶלָּא זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְדַכְּאָה לְהוֹן, וְאִתְרְעֵי בְּהוֹן מִכָּל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּמִדְּאִתְרְעֵי בְּהוֹן בָּעָא לְסַלְּקָא לְהוֹן מִכָּל מְקַטְרְגֵי עָלְמָא. תָּא חֲזִי, (ס"א בתר דאתעבד משכנא) בְּיוֹמָא דְּאִתְּקַם מַשְׁכְּנָא לְתַתָּא, בְּהַהוּא יוֹמָא אִתְתְּקָם מַשְׁכְּנָא אָחֳרָא לְעֵילָּא עִמֵּיהּ, דִּכְתִּיב, (שמות מ׳:י״ז) הוּקַם הַמִּשְׁכָּן סְתָם, וְהַהוּא יוֹמָא חֶדְוָותָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה.

כֵּיוָן דְּאִתְּקַם מַשְׁכְּנָא מַה כְּתִיב, (שמות מ׳:ל״ה) וְלא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. כַּד חָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּךְ אָמַר, וּמַה עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה אִתְּקַם, וְאִיהוּ לְבַר, מִיַּד וַיִקְרָא אֶל מֹשֶׁה. אָמַר לֵיהּ: מֹשֶׁה, חִנוּכָא דְּבֵיתָא בְּמַאי הֲוָה, בִּסְעוּדָתָא, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְיָ'. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה וְגוֹ'. (ס"א והא אוקמוה האי קרא, אבל באתי)

דָּבָר אַחֵר בָּאתִי לְגַנִּי, דָּא גַּן עֵדֶן דִּלְעֵילָּא. אֲחוֹתִי כַלָּה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דִּבְהַהוּא יוֹמָא אִזְדַּוְּוגוּ זִוּוּגִין בְּכֹלָּא, אִזְדַּוְּוגוּ זִוּוּגִין בְּהַהוּא גַּן עֵדֶן, בְּגִין דְּאִתְבָּרְכוּ כֻּלְּהוּ מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא, וְאִתְקַשָּׁרוּ כָּל חַד בְּחַבְרֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי (שיר השירים ה׳:א׳) עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יִינִי עִם חֲלָבִי כֻּלְּהוֹן אִתְשַׁקְיָין ואִתְרַוּוּ מִמַּבּוּעָא דְּנַחֲלָא.

אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, כָּל אִינּוּן דִּלְתַתָּא. וְכֻלְּהוּ עַנְפִין (נ"א עלמין) כֻּלְּהוּ, אִתְבְּרָכוּ ואִתְּזָנוּ, כַּד אִלֵּין אִתְבְּרָכוּ לְעֵילָּא. וּבְמָּה מִתְבָּרְכָאן וּמִתְבַּסְּמָאן, כֻּלְּהוּ בְּרֵיחָא דְּקָרְבְּנָא.

תָּא חֲזִי, בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתַּת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְאַשְׁרָהָא דִּיּוּרָהָא בְּאַרְעָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לָה, לְהַאי קְרָא, בְּגִין דְּאִשְׁתְּכָחוּ בִּרְכָאן וְחֶדְוה בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, ואִתְבַּסְּמַת הִיא, לְנָפְקָא מִנָּהּ בִּרְכָאן לְכֹלָּא. דְּכַד אִלֵּין שִׁית אִתְבָּרְכָאן, כְּדֵין כֻּלְּהוּ עָלְמִין אִתְבָּרְכָאן כַּחֲדָא לְתַתָּא, וּמִתְבָּרְכָאן לְעֵילָּא. (ס"א וכנסת ישראל וישראל) אִתְבְּרָכוּ מְכֻּלְּהוּ. דָּבָר אַחֵר בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, לָא אִזְדַּווגָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ס"א ישראל) בִּכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִלֵּין שִׁית אַתְרְוָון, מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא דְּלָא פָּסַק.