89

הוא שיא הקיצור בזמן – "רגע". ואילו הספירות של זעיר אנפין ומלכות הקשורות לעולמות – עולם המידות²² – הן "יומא" ו"שעתא", ביתר אריכות מאשר "רגע".

אך כיוון שבספירות אלו עצמן, בעולם המידות, דרגת זעיר אנפין נעלית יותר מאשר מלכות, לכן נקראת דרגת זעיר אנפין – "יומא", ואילו מלכות נקראת "שעתא".

ו. הדרגה הרביעית – "בזמנא חדא"

לפי ההסבר של אבי מורי, שהובא לעיל, ששלושת הביטויים בזהר רומזים לשלוש דרגות התשובה הללו, ניתן לבאר בדרך החסידות גם את גירסת הרמ"ק²³, שבדברי הזהר יש ארבעה ביטויים – דרגות: "בשעתא חדא, ביומא חדא, בזמנא²⁴ חדא, ברגעא חדא", כדלהלן:

בלקוטי תורה²⁵ מבואר, שאמנם באופן כללי יש שלש דרגות בתשובה, אך ביתר פירוט יש דרגה רביעית, נעלית יותר, המגיעה עד ספירת החכמה. בעבודה הרוחנית זוהי הדרגה של "קדש עצמך במותר לך"²⁶.

ויש לומר, שהדרגה הרביעית נרמזת בביטוי הרביעי שנוסף בזהר לפי גירסת הרמ"ק – "בזמנא חדא": אמנם "רגע" הוא, לכאורה, היחידה הקטנה ביותר של הזמן. אך למרות זאת קיים הדיון "וכמה רגע – אחד מחמשת... רגע כמימרא, זמן דיבור של שלש אותיות"²⁷, כלומר, שיש לכך מדה מסויימת²⁸. ואילו הביטוי "זמנא חדא" אינו מגדיר שום מדת זמן, אלא מבטא את עצם מציאות הזמן בלבד²⁹.

ולפי המשך ההסבר בלקוטי תורה²⁵, שלמרות זאת מדובר ברוב המקומות בגלוי רק אודות שלש דרגות התשובה – משום שחכמה ובינה הן "תרין רעין דלא מתפרשין"³⁰, והדרגה הרביעית נכללת במילא בשלישית,

ניתן להבין מדוע לפי הגירסא הנפוצא בזהר קיימים רק שלושת הביטויים, כי בדרך כלל מדובר על שלש דרגות התשובה, כדלעיל.