89
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הוא שיא הקיצור בזמן – "רגע". ואילו הספירות של זעיר אנפין ומלכות הקשורות לעולמות – עולם המידות22 – הן "יומא" ו"שעתא", ביתר אריכות מאשר "רגע".
אך כיוון שבספירות אלו עצמן, בעולם המידות, דרגת זעיר אנפין נעלית יותר מאשר מלכות, לכן נקראת דרגת זעיר אנפין – "יומא", ואילו מלכות נקראת "שעתא".
ו. הדרגה הרביעית – "בזמנא חדא"
לפי ההסבר של אבי מורי, שהובא לעיל, ששלושת הביטויים בזהר רומזים לשלוש דרגות התשובה הללו, ניתן לבאר בדרך החסידות גם את גירסת הרמ"ק23, שבדברי הזהר יש ארבעה ביטויים – דרגות: "בשעתא חדא, ביומא חדא, בזמנא24 חדא, ברגעא חדא", כדלהלן:
בלקוטי תורה25 מבואר, שאמנם באופן כללי יש שלש דרגות בתשובה, אך ביתר פירוט יש דרגה רביעית, נעלית יותר, המגיעה עד ספירת החכמה. בעבודה הרוחנית זוהי הדרגה של "קדש עצמך במותר לך"26.
ויש לומר, שהדרגה הרביעית נרמזת בביטוי הרביעי שנוסף בזהר לפי גירסת הרמ"ק – "בזמנא חדא": אמנם "רגע" הוא, לכאורה, היחידה הקטנה ביותר של הזמן. אך למרות זאת קיים הדיון "וכמה רגע – אחד מחמשת... רגע כמימרא, זמן דיבור של שלש אותיות"27, כלומר, שיש לכך מדה מסויימת28. ואילו הביטוי "זמנא חדא" אינו מגדיר שום מדת זמן, אלא מבטא את עצם מציאות הזמן בלבד29.
ולפי המשך ההסבר בלקוטי תורה25, שלמרות זאת מדובר ברוב המקומות בגלוי רק אודות שלש דרגות התשובה – משום שחכמה ובינה הן "תרין רעין דלא מתפרשין"30, והדרגה הרביעית נכללת במילא בשלישית,
ניתן להבין מדוע לפי הגירסא הנפוצא בזהר קיימים רק שלושת הביטויים, כי בדרך כלל מדובר על שלש דרגות התשובה, כדלעיל.
הערות
- 22.
- 23. כן משמע מהביאור שהובא ממנו באור החמה כאן (וכ"ה באור יקר – ירושלים תש"ל) שד' הלשונות הן לנגד ד' חלוקי כפרה, והלשון "זמנא" הוא כנגד "יסורין ממרקין" (זמן היסורים). וכ"ה בנוסח הזהר הנדפס עם האור יקר (שם). אבל להעיר שבזהר לפנ"ז שם: "ולא אתקריב אברהם ביומא חדא או בזמנא חדא". ולפי זה אולי י"ל שאין זו גירסא אחרת, אלא – פירוט לשון זה שנכתב רק בצד השלילי (באברהם, שאינו דומה לבע"ת).
- 24. בדפוס ירושלים הנ"ל "זמנא" – ולכאורה הוא ט"ס (וצ"ל "בזמנא").
- 25. שם עה, א ואילך.
- 26. ראה אוה"ת וארא ע' קפה. ע' ב'תקצז. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 430 ואילך. ובכ"מ.
- 27. ברכות ז, א ובתוד"ה שאלמלי.
- 28. ראה רמב"ם הל' קידוש החודש רפ"י.
- 29. ידועה השקו"ט בגדר התחלקות הזמן (ראה מו"נ ח"א פע"ג הקדמה הג'. ועוד. מפענח צפונות פ"ג ס"ג ואילך. וש"נ) אבל אינו שייך לנדו"ד, כמובן.
- 30. ראה זח"ג ד, א. אך כיון שלפעמים בכל זאת מונים את הדרגה הרביעית בתשובה, יש
משנה תורה, הלכות קידוש החודש י׳ - הטקסט מספריא
שנת החמה למי שהוא אומר שהוא פחות מרביע מחכמי ישראל. יש מי שאומר שס"ה יום וחמש שעות ותתקצ"ז חלקים ומ"ח רגע. והרגע אחד מע"ו בחלק. ולפי חשבון זה תהיה תוספת שנת החמה על שנת הלבנה י' ימים וכ"א שעה וקכ"א חלק ומ"ח רגע. סימן להן יכ"א קכ"א מ"ח. ולא תמצא תוספת במחזור של י"ט שנה כלל אלא בכל מחזור מהם ישלמו שני החמה עם שני הלבנה הפשוטות והמעוברות.
בין כל תקופה ותקופה לפי חשבון זה צ"א יום וז' שעות ותקי"ט חלקים ול"א רגע. סימן להם צ"א ת"ק י"ט ל"א. וכשתדע תקופה מן התקופות אימתי היתה. תחשוב מאותו רגע מנין זה ותדע תקופה שאחריה על הדרך שביארנו בתקופת השנה שהיא רביע.
תקופת ניסן לפי חשבון זה היתה בשנה ראשונה של יצירה קודם מולד ניסן בט' שעות ותרמ"ב חלקים. סימן להם ט' תרמ"ב. וכן היא לעולם בכל שנה ראשונה של כל מחזור קודם מולד ניסן בט' שעות ותרמ"ב חלקים.
כשתדע תקופת ניסן של שנה ראשונה מן המחזור. תחשוב ממנה צ"א יום וז' שעות ותקי"ט חלקים ול"א רגע לכל תקופה ותקופה עד סוף המחזור.
אם תרצה לידע מתי תהיה תקופת ניסן לפי חשבון זה. תדע תחילה שנים גמורות שעברו מן המחזור. ותקח לכל שנה מהן תוספת. והיא יכ"א קכ"א מ"ח. וקבץ כל הרגעים חלקים וכל החלקים שעות וכל השעות ימים כדרך שתחשוב במולדות. ותגרע מן הכל ט' שעות ותרמ"ב חלקים. והנשאר תשליך חדשי לבנה. והנשאר שאין בו חדש לבנה תוסיף אותו על מולד ניסן של אותה שנה. וברגע שיגיע המנין בו תהיה תקופת ניסן של אותה שנה.
ונראין לי הדברים שעל חשבון תקופה זו היו סומכין לענין עיבור השנה בעת שבית דין הגדול מצוי. שהיו מעברין מפני הזמן או מפני הצורך. לפי שחשבון זה הוא האמת יותר מן הראשון. והוא קרוב מן הדברים שנתבארו באיצטגנינות יותר מן החשבון הראשון שהיתה בו שנת החמה שס"ה יום ורביע יום.
וחשבון שתי תקופות האלו שביארנו דרכם הכל בקירוב הוא ובמהלך השמש האמצעי לא במקומה האמיתי. אבל במקום השמש האמיתי תהיה תקופת ניסן בזמנים אלו בכמו שני ימים קודם שתי התקופות שיוצאין בחשבון זה. בין בחשבון מי שחשב רביע יום גמור בין למי שמחשב לפחות מרביע יום
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

