על העמוד
אגרות קודש כרך ג תריח*
מקור מפורש
בעמוד זה
הנה יראה (תתאה) תרעא לאעלאה לכל מדריגות אלו ויסודם (ראה זח"א ח, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'רצ
מקור מפורש
בעמוד זה
תניא רפמ"ד) - הנה יראה (תתאה) תרעא לאעלאה לכל מדריגות אלו ויסודם (ראה זח"א ח, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
9 זח"א ח, רע"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אחרי שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
17 זח"א ח, רע"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
33 זח"א ז, ב. וראה הנסמן בניצוצי זהר שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
6 הנה יראה (תתאה) תרעא לאעלאה לכל מדריגות אלו ויסודם (ראה זח"א ח, א. קונטרס העבודה פ"ב) ויראה (עילאה) היא תכליתם וכמש"נ (דברים ו, כד. ראה תניא ספכ"ג). וייל שזהו ג"כ סיום המאמר: לעשות רצון כו' -- קוצו של יו"ד (אגרת התשובה פ"ד. ובכ"מ) -- ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' תצוה, ז' אדר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
4 ראה זח"א ח, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
4 זח"א ח, א,
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
86 זח"א ח, רע"א. יא, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
124 זח"א ח, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
258 זח"א ח, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
304 ראה זח"א ח, א. יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
842 זח"א ח, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
966 זח"א ח, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
155 וזהו אמיתית הענין דיראת שמים – לא באופן שהאדם ירא מפני העונש ח"ו, אלא, כמבואר בארוכה בהמשך תרס"ו (ע' תו ואילך), שזהו כמו בן יחיד שמתיירא שמא לא יכוון בפרט כלשהו לרצון אביו שבשמים, ובידעו שהוא מוגבל, הנה על כל צעד ופרט, בשעה שצריך לעשות דבר מסויים או להימנע מלעשותו, הרי הוא שואל ומתבונן לדעת מה רוצה אביו שבשמים.
ולעומת זאת, כאשר סומך על דעתו, הנה גם כאשר נדמה לו שזוהי סברא אמיתית שאין לה פירכא, הרי סו"ס אינו אלא נברא, ונברא הוא היפך לגמרי מהבורא,
– שלכן יכול להיות שגם הסברא לעשות מלחמה כנגדן, ואפילו הסברא נצווח כנגדן, תהי' היפך רצון הבורא, באותה מדה שהסברא ליפול אל הים ולשוב למצרים היא היפך רצון הבורא –
והדבר שיכול לקשר אותו עם הבורא – הרי זה ענין היראה, "דא תרעא לאעלאה" (זח"א ח, רע"א), היינו, שעומד בתנועה של יראה שמא לא יכוון לרצון הבורא, שלכן אינו סומך על דעתו, אלא שואל אצל משה רבינו מה עליו לעשות.
ועי"ז נשללת הנתינת-מקום לכשלון בטעות של ד' הכתות הנ"ל – כשלון בהמיצרים וגבולים שבקדושה גופא (שהרי כל הסברות של ד' הכתות יש להם מקום בעולם הקדושה), שהי' גם לאחרי התחלת היציאה מהמיצרים וגבולים ביחד עם משה רבינו, שהיא בודאי (ללא ספק) גאולה אמיתית, אבל גם ב"אמת" גופא יש מקום לטעות, ולכן צריך להיות "אמת לאמיתו", שלא להיכשל אפילו בהטעות של ד' הכתות דקדושה (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1520 זח"א ח, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
74 זח"א ח, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
15 ראה זח"א ח, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
2490 זח"א ח, רע"א. יא, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
223 זח"א ח, רע"א. וראה בהנסמן בתו"מ סה"מ כסלו ע' קצג הערה 9.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"ק פ' אמור, י"ג אייר, אור לי"ד אייר, פסח שני, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
15 תהלים קיח, כ. זהר ח"א ז, ב. קונטרס העבודה ספ"ב (ע' 17).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצד סדר תפלת חג השבועות ג
מקור מפורש
בעמוד זה
כב מ"א שם ד"ה איתא, בשם הזהר ח"א ח, א. ח"ג צח, רע"א. ח"י שם.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
בעמוד זה
640 מ"א בריש הסימן (איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה. וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן). והוא בזהר ח"א ח, א (אצטריכו בהאי ליליא ... למלעי באורייתא). ח"ג צח, רע"א (דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא).
ח"י ס"ק א (כתבו האחרונים שלא לישן בלילה רק לעסוק בתורה).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
בעמוד זה
643 זהר ח"ג צח, רע"א (דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבעל פה). אבל בזהר ח"א ח, א (אצטריכו בהאי ליליא ... למלעי באורייתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובמדרשות דקראי וברזי דחכמתא). ועל זה מסיק כאן: "ועיקר העסק יהיה בתורה שבעל פה"; אף שלומדים גם תורה נביאים וכתובים.
וכן הוא מנהג חב"ד לומר "תיקון ליל שבועות" (ללא התפילות והבקשות), שכולל גם תורה נביאים וכתובים וגם תורה שבעל פה – ראה המלך במסיבו ח"א ע' קסט-קע. שם ע' שטו. אוצר מנהגי חב"ד חה"ש ע' רצה-ו. ושם ע' רצז בקשר לאמירת התיקון בליל ב'.
*
מכל זה נראה שאין חשש לימוד מקרא בליל חג השבועות.
ואף שהובא מכתבי האריז"ל (שער המצות, ואתחנן): "בשאר לילי השבוע אין ראוי לקרא מקרא". וכן נתבאר לעיל (סי' א מהדו"ק ס"ח ומהדו"ב ס"ב, לענין הלימוד שאחר תיקון חצות): "לעסוק בתורה שבעל פה עד אור היום", ושם נסמן. והובא גם באגרות קודש חי"ד ד'תקצג (ידוע מ"ש בכתבי האריז"ל שאין ללמוד מקרא בלילה).
מכל מקום נתבאר בשו"ת רב פעלים או"ח ח"ב סי' ב (מיהו ביום טוב פשיטא דאומרים תהלים, דאקרי שבת, ולא שנא יום טוב משבת בדבר זה).
ואף שלענין תהלים בלילה נתבאר באגרות קודש חכ"ב אגרת ח'רמב (שנוהגים אנ"ש שאין אומרים תהלים בלילה קודם חצות לילה, לבד מראש השנה ויום הכפורים). ובס' המנהגים חב"ד ע' 20 (ידוע אשר בלילה – החל מצאת הכוכבים עד אחרי חצות לילה, אין אומרים תהלים ... לבד מראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים והושענא רבה (והושענא רבה – גופא – לאחרי חצות)).
היינו דוקא לענין תהלים, משא"כ מקרא לומדים אף בליל שבת ויום טוב.
אלא שמכל מקום אומרים בתיקון ליל שבועות גם פרקי תהלים, אף כשהוא קודם חצות לילה.
וראה מה שליקט בזה ב"מנהג אבותינו בידינו", שונות, מהדורת תשע"ב, ע' תיא.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל ב' כ' כסלו, תרפ"ט, ריגא
מקור מפורש
בעמוד זה
31 ראה זח"א ח, א.
פתיחה בהקשר