בראשית פרק מו

מַאי לַפֶּתַח. דָּא פִּתְחָא דִּלְעֵילָא דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין דִּינִין עַל עוֹבָדִין בִּישִׁין דְּעָלְמָא. פֶּתַח כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קי״ח:י״ט) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וּלְהַהוּא פֶּתַח, חַטָּאת רוֹבֵץ דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְהוּא זַמִּין לְאִתְפְּרָעָא מִינָךְ.

תָּא חֲזֵי, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אִתְיְלִיד אָדָם. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וַדַּאי רָזָא לְעֵילָא וְתַתָּא. רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְעֵילָא. רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְתַתָּא. (סוף כי תצא) בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עֲקָרוֹת נִפְקָדוֹת. מְנָלָן דִּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוָה. דִּכְתִיב, (בראשית כ״א:א׳) וַיְיָ פָּקַד אֶת שָׂרָה וַיְיָ דַּיְיקָא דָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּבְגִין דְּנָפִיק אָדָם מְרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ד"א ונפיק) נָפִיק בְּדִינָא וְעָלְמָא קָיְימָא בְּדִינָא. וּבְגִינֵי כָּךְ לַפֶּתַח וַדַּאי. חַטָּאת רוֹבֵץ בְּגִין לְאִתְפְּרָעָא מִינָךְ. וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ עַד דְּתִשְׁתְּצֵי.

וְאַתָּה תִּמְשׁוֹל בּוֹ. רָזָא הוּא דִּכְתִיב, (נחמיה ט׳:ו׳) וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. מִכָּאן אָמְרוּ לָא שַׁלִּיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּיִשְׁתֵּצוּן חַיָּיבֵי עָלְמָא. וְעַל דָּא כֵּיוָן דְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת יְשֵׁצֵי לוֹן. כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁלִּיט עֲלוֹי דְּלָא יִפּוּק לְאַבְאָשָׁא עָלְמָא דִּכְתִיב וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ (בתיובתא) וְאַתָּה דַיְיקָא.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּקוּטְרָא דְּפַלְגָא קַפְסִירָא (קסטירא) שְׁכִיחַ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ בִּתְיוּבְתָּא.