בהעלותך פרק ד

אָזְלוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא, כַּד רָמַשׁ לֵילְיָא, סְלִיקוּ לְחַד אֲתָר, וְאַשְׁכָּחוּ חַד מְעַרְתָּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לִיעוּל חַד גּוֹ מְעַרְתָּא, אִי אִשְׁתְּכַח אֲתָר דְּאִיהוּ יַתִּיר מְתַּתְקָּן. עָאל רִבִּי יוֹסֵי, וְחָמָא מְעַרְתָּא אַחֲרָא בְּגַוִּיהּ, נְהוֹרָא דִּשְׁרָגָא בֵּיהּ, שָׁמַע חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר, בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. הָכָא נָטְלָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נְהוֹרָא, וְאִמָא עִלָּאָה מִתְעַטְּרָא, וְכֻלְּהוּ בּוּצִינִין מִינָהּ נַהֲרִין. בָּהּ תְּרֵין טוּפְסִירִין דְּקִיקִין פַּרְחִין, שׁוּשְׁבִינִין (ס"א שבשבין) כֻּלְּהוּ קֹטְרִין לְגַבֵּי עִלָּאָה, וּמִתַּמָּן לְתַתָּא.

שָׁמַע רִבִּי יוֹסֵי וְחַדֵּי, אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, נֵיעוּל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים לָן הַאי יוֹמָא, לְאִתְרַחֲשָׁא לָן בְּנִסִּין. עָאלוּ, כֵּיוָן דְּעָאלוּ, חָמוּ תְּרֵין בְּנֵי נָשָׁא, דַּהֲווֹ לָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, (תהילים ל״ו:ח׳) מַה יָקָר חַסְדֶּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. קָמוּ אִלֵּין, וְיַתְבֵי כֻּלְּהוּ, וְחַדּוּ כֻּלְּהוּ, אָמַר רִבִי אֶלְעָזָר, מָה יָקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, דְּאַשְׁכַּחְנָא לְכוּ. חֶסֶד עָבַד לָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּאֲתָר דָּא, הַשְׁתָּא אַדְלִיקוּ בּוּצִינִין.

פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר. (במדבר ח׳:ב׳) בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת, בְּהַעֲלוֹתְךָ מַמָּשׁ, בְּאַדְלָקוּתָךְ. דְּהָא כַּחֲדָא אִתְעָבִיד עַל יְדָא דְּכַהֲנָא תְּרֵין פּוּלְחָנִין. דְּאִינּוּן קִשּׁוּרָא חֲדָא. וּמַאן אִינּוּן. שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת. כְּדִכְתִּיב, (משלי כ״ז:ט׳) שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. דִּכְתִּיב, (שמות ל׳:ח׳) וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן וְגוֹ'. וּכְתִיב וּבְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה. מַאי שְׁנָא הָכָא בְּהֵטִיבוֹ, וּמַאי שְׁנָא הָתָם וּבְהַעֲלוֹת. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כֹּלָּא חַד מִלָּה.

רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, בְּהֵטִיבוֹ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים א׳:ב׳) כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן. טוֹבִים: רָוִוי חַמְרָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ירמיהו מ״ד:י״ז) וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, הֲטָבָה מַמָּשׁ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי ט״ו:ט״ו) וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד. וּבְהַעֲלוֹת, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִתְּשַׁקְיָין וְאִתְרַוְיָין מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא, כְּדֵין עִלָּאִין עִלּוּיָא, וּבִרְכָאן (ס"א עלאין מתתאין) אִשְׁתַּכְּחוּ בְּכֻלְּהוּ, וְחַדּוּ בְּכֹלָּא. וְעַל דָּא וּבְהַעֲלוֹת.

רִבִּי אֲחָא אָמַר, בְּשַׁעֲתָא דַּעֲמִיקָא דְּכֹלָּא נָהִיר, (ס"א דסתימא דכלא נהיר) נָהִיר בְּנַחֲלָא. וְנַחֲלָא, נָגִיד (ס"א נהיר) בְּאֹרַח מֵישָׁר לְאַשְׁקָאָה כֹּלָּא. כְּדֵין כְּתִיב, בְּהַעֲלוֹת (נ"א בהטיבו) בְּגִין דְּהָא מֵעוּמְקָא דְּכֹלָּא נָפְקֵי, בְּהַעֲלוֹת דְּאָתֵי מִסִּטְרָא עִלָּאָה, (בראשית כ"א א') דְּעֲמִיקָא (ס"א דסתימא) דְּכֹלָּא, דְּאִקְרֵי מַחֲשָׁבָה. וְכֹלָּא חַד מִלָּה, וּכְדֵין כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְבָּרְכָא, וּבִרְכָּאן אִשְׁתַּכְּחֵי בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין.