שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כ ז'תקלד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
ועייג"כ ירוש' שבת פט"ו ריש ה"ג (לכאן צוין המקור ע"י הגאון הרגאצובי - בשו"ת צפע"נ ח"ב ס"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
22 בדיבור או אפילו במחשבה : ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. פסיקתא רבתי פכ"ג, ג. וראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 80 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
5 ראה ירושלמי שבת פט"ו, ה"ג, ובספר היראה לר"י אות שי"ט. הובא ונתבאר בתו"א קיג, א. לקו"ת צו יא, ד. סידור אדמוה"ז רצו, ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
5 ראה ירושלמי שבת פט"ו, ה"ג, ובספר היראה לר"י אות שי"ט. הובא ונתבאר בתו"א קיג, א. לקו"ת צו יא, ד. סידור אדמוה"ז רצו, ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
4 שבת . . אַפגעבן די .באָפרייטע" צייט אויף מער תורה: ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. יליש ר"פ ויקהל. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סר"צ ס"ב (ס"ג). וראה המשך יו"ט של ר"ה תרס"ו ע' תקצד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
13 שבת .. אַ הוספה אין שיעורייתורה: ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. יליש ר*פ יתרו. טושו*ע (ואדה"ז) או"ח טר"צ ס"ב (ס"ג).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
131 ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. הובא בספר היראה לרבינו יונה אות שיט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
461 הובא בסו"ס היראה לר' יונה (אות שיט). וראה ירושלמי שבת פט"ו ריש ה"ג. וראה גם אג"ק ח"כ ע' קא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1943 ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. הובא בספר היראה לרבינו יונה אות שיט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
2330 הובא בסו"ס היראה לר' יונה (אות שיט). וראה ירושלמי שבת פט"ו ריש ה"ג. וראה גם אג"ק ח"כ ע' קא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
201 ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג, ובספר היראה לרבינו יונה אות שיט. הובא ונתבאר בתו"א קיג, א. לקו"ת צו יא, ד. סידור אדה"ז (עם דא"ח) רצז, ד [תלו, סע"ד]. ועוד. וראה גם אג"ק ח"כ ע' קא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
471 ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. הובא בספר היראה לרבינו יונה אות שיט. וראה גם לעיל ע' 32. וש"נ.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני שיט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
עא כן הוא בכל דפוסי ס' כש"ט שראיתי , וצ"ע . ונראה לי שצ"ל "שפ' רמאז"ל" , כלומר שפירש ר"מ אלשיך ז"ל , שבספרו תורת משה דק ברוב הדיוקים הנזכרים כאן .
----- הערות וציונים -----
דפי' דשמרם בשביל רב השכר – ראה פרש"י עה"פ.
אלא לעסוק בתפלה ותורה – ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. ילק"ש ומדה"ג ר"פ ויקהל. טושו"ע או"ח סי' רצ ובנו"כ שם. וראה זח"ג קעד, רע"א ובהג' החיד"א שם. וראה לקמן סי' תב, ובהוספות סי' רלז.
וכל רוגזין וכל דינין כו' – ראה זח"ב קלה, ריש ע"ב. וראה שם פח, סע"ב. זח"ג רמג, רע"א ושם רפח, ב. וראה מדרש תהלים צב, ה.
כמ"ש בסידור האריז"ל כו' – בסידור הר"ש שם. וראה פע"ח שער השבת פ"ח. חסד לאברהם מעיין ב נהר מט.
מרגיש יותר בצאת השבת כו' – להעיר מס' זכרון זאת להחוזה, בהשמטות לפ' תשא: שמעתי שדקדק הרב האיש האלקים קדוש ר"י הבעש"ט למה אנו אומרים זה בתחלת השבת שבת וינפש כדרש וי אבדה נפש, די לזה בשעתה במוצ"ש, וידוע מה שתירץ הוא ז"ל להוסיף לנו אהבה ושמחה משבת קודש בזכרנו כי אח"כ תפסוק הנשמה היתירה הגדולה של שבת כאשר האריך במשל ומליצה. וכ"כ בשפת אמת ר"פ תשא (סד"ה וכתבו).
השבת ניתן כו' לעסוק בתורה כו' – להעיר מזח"ב פח, סע"ב וזח"ג קעד, רע"א, ולעיל ד"ה אלא לעסוק.
דנזהר י"ל לשון זוהר הרקיע – ראה צוה"ר סי' א (לעיל בריש הספר, צוואה אות א). לקמן בהוספות סי' צו ובהערות שם.
חכמת התורה הק' מזככת כו' – ראה צוה"ר סי' כט. וראה זח"ג פ, סע"ב ושם קנג, א.
כמ"ש לעבדה ולשמרה כו' – ראה תיב"ע ות"י עה"פ. פדר"א פי"ב. ספרי פ' עקב פיס' מא. ועיין פרדס רמונים להרמ"ק של"א פ"ו.
שילמוד השומע מהם עצה כו' – ראה ע"ז יז, ריש ע"ב ופרש"י שם. ספרי האזינו סוף פי' שכב. זח"א יא, א. זח"ב פב, סע"ב ושם צו, סע"ב. זח"ג נג, ב ושם רב, ריש ע"ב ורס, רע"א. רמב"ם סוף הלכות שחיטה וסוף הלכות תמורה.
והשומע ד"ת לא יאמר כו' – להעיר מעירובין סד, א כל האומר כו'.
מלובש בזיווא דנהורא – ראה בר"ר ספ"כ. תקו"ז סתנ"ח צב, ב.
שפ"ר מאז"ל – ראה מה שכתבתי כאן בשוה"ג, והוא בתורת משה להרמ"א תרומה כה, ח-ט.
יעשה עצמו מרכבה כו' – ראה לעיל סי' קעד ולקמן סי' שנ.
כדפי' השל"ה ז"ל – בשם ס' עבוה"ק לרמא"ג (ח"ג פכ"ו) וס' הפרדס להרמ"ק (שכ"ב פ"ב), מיוסד על ס' שערי אורה לרי"ג שער א עיי"ש.
שהי' מעתיקים פה במשכן הזה כו' – ראה זח"ב נט, ב (ר"מ), ושם רלא, ב ורלה, ב (תוס'). ולהעיר ממדרש תדשא, בראשית ב. רבינו בחיי לתרומה כה, ח-ט. דרשות ר"י אבן שועיב, פ' תרומה. פרדס רמונים של"א פ"ח.
והמנורה כו' אפילו משה רבינו ע"ה כו' – ראה תו"ש פ' תרומה כה, לא אות קצח ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
34 בקושי התירו : ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. ובסוף ס' היראה לר"י. תו"א תשא קיג, א. לקו"ת צו יא, ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפח נוסח ברכה ג' ודיני ברכת המזון בשבת והטועה בברכת המזון ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
כח ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. הובא בתוס' ורבינו יונה ורא"ש שם.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
טז ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. וראה תניא אגה"ק סי' א (להאריך בתפלה) וסי' כג (שבעלות המנחה יעסקו בהל' שבת).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפד דין ההפטרה וברכותיה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1563 רמ"א שם (ואין בזה משום איסור תחינה בשבת).
איסור תחינה בשבת הובא בירושלמי שבת פט"ו ה"ג (תני
אסור לתבוע צרכיו בשבת), וברכות פ"ה סוף ה"ב (אסור לו לאדם לתבוע צרכיו
עד שיבדיל). ויקרא רבה פל"ד אות טז (ממצוא חפצך, מכאן אסור לאדם לתבוע צרכיו
בשבת).
וכן נפסק לקמן סי' תצד ס"א ( שאסור לתבוע צרכיו
במוצאי שבת קודם הבדלה, כמו שאסור בשבת עצמו, לפיכך קבעוה קודם שאלת צרכיו שבברכות
אמצעיות). וסי' תקפד ס"ה (אין אומרים אבינו מלכנו בשבת, מפני שאסור לתבוע
צרכיו בשבת).
אמנם יש כמה אופנים שהתירוהו:
(א) כאמור כאן "שאין זו תחנה אלא
ברכה". ומה שאין אומרים בשבת "מי שברך כו' המקום ישלח רפואה כו'",
נתבאר הטעם לקמן סי' רפז ס"א (ולא יבקש עליהם רחמים כדרך שאומרים בחול המקום
ירחם וכו', שעל ידי בקשת רחמים יעורר בכי ויצטער
... וכן הש " ץ כשמברך החולה בבית הכנסת ואומר מי
שבירך כו', לא יאמר המקום ישלח רפואה כו', אלא יאמר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה
לבא).
(ב) לא אסרו אלא בקשת פרנסה או רפואה,
כדלקמן סי' רפח ס"ח (ומותר לומר גם כן אלהי עד שלא נוצרתי כו', או שאר בקשות
על מחילת עונות, ויכול גם כן להתוודות ולומר חטאתי עויתי פשעתי, ולא אסרו לומר
תחנונים בשבת אלא לבקש בהם על צרכיו, כגון על פרנסה או על רפואה לחולה שיש לו
בביתו וכיוצא בהם מצרכי הגוף). וראה מה שדן בזה בשער הכולל פל"ו אות ב.
(ג) לא אסרו לבקש רחמים על סכנה לבו
ביום, או על סכנה שהתחילה ביום השבת, כדלקמן שם ס"ט (ואפילו שאלת צרכיו התירו
אם הוא חולה המסוכן סכנת היום, שזועקים ומתחננים עליו בשבת ... אם אירע לאדם
(בשבת) מאורע שצריך לבקש עליו רחמים מיד, יכול אפילו ליפול על פניו ולבקש
רחמים ביחיד, אע"פ שאין שם סכנת היום).
(ד) לא אסרו כשהוא בנוסח הברכה, כדלעיל
סי' קפח ס"ד (אומרים פרנסנו וכלכלנו, ואין חוששין לאיסור שאלת צרכיו, לפי
שטופס הברכה כך היא. וגם כל הרחמן יכול לומר בשבת, אף על פי שאינן מטופס הברכה
שתקנו חכמים, שכיון שנהגו הכל לאמרם בכל פעם שמברכין ברכת המזון, נעשה להם כטופס
ברכה, ואין בהם משום שאלת צרכיו בשבת).
למרות זאת השמיט רבינו בסדורו אמירת כמה
תחינות, אף שהן בנוסח התפלה שנהגו הכל לאמרם בחול, והשאיר כמה מהן.
וראה מנהג אבותינו בידינו (שונות, ע'
קנט ואילך). לקמן סי' רצד ס"א (והערה 2021 ).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1850 ירושלמי שבת פט"ו ה"ג (לא
ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
146 בירושלמי בקושי התירו לדבר בתורה בשבת : ראה ירושלמי שבת פט"ו, ה"ג. רבינו יונה בס' היראה. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קנו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי לה"ע המבואר לעיל - ביאור והתהלכתי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
97 ובקושי התירו. . ד"ת : ראה ירושלמי שבת פט"ו, ה"ג. רבינו יונה בס' היראה. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשסט. ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קנו. וש"נ. תו"ח יתרו ח"ב שפב, ב. תורת לו"י תענית ע' ג.
פתיחה בהקשר
משולחן הארי הלכות שבת סי' רצ"ד ס"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
כמו שאסור בשבת עצמו – לכאו' ממ"ש הירושלמי שבת פט"ו ה"ג, הובא ברא"ש ורבנו יונה ורשב"א ברכות מ"ח ע"ב ד"ה מתחיל בנחמה, ועיי"ש שסיים טופס ברכה הוא, וכ"ה בשוע"ר סי' קפ"ד ס"ד, וכן משמע לכאורה בסי' רס"(ז)[ח] ס"ב שרק משום טורח ציבור אין מתפללים תפלה של חול, ולא הוזכר שם איסור שאלת צרכיו.
פתיחה בהקשר