יורה דעה סימן נד

הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ כ"ב צְלָעוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֹחַ, י" א מִכָּאן וְי" א מִכָּאן, וְכָל אַחַת תְּקוּעָה בַּחוּלְיָא שֶׁלָּהּ, וּלְמַטָּה מֵהֶן יֵשׁ עוֹד צְלָעוֹת קְטַנּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מֹחַ, וּלְאַחַר שֶׁכָּלוּ כָּל הַצְּלָעוֹת יֵשׁ חוּלְיוֹת שֶׁאֵין צְלָעוֹת תְּקוּעוֹת בָּהֶן. נִשְׁבְּרוּ רֻבָּן שֶׁל כ"ב הַגְּדוֹלוֹת מֵחֶצְיָן וּלְמַעְלָה כְּלַפֵּי הַשִּׁדְרָה, בֵּין שִׁשָּׁה מִצַּד זֶה וְשִׁשָּׁה מִצַּד זֶה, אוֹ י" א מִצַּד זֶה וְאֶחָד מִצַּד הַשֵּׁנִי, טְרֵפָה. וְאִם נֶעֶקְרוּ מֵהַחוּלְיָא וְהַחוּלְיָא קַיֶּמֶת, הָוֵי כְּאִלּוּ נִשְׁתַּבְּרוּ.

נִשְׁתַּבְּרוּ צְלָעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מֹחַ, כְּשֵׁרָה.

נֶעֱקַר מֵהַצְּלָעוֹת גְּדוֹלוֹת צֶלַע וַחֲצִי חוּלְיָא עִמָּהּ, טְרֵפָה. הַגָּה: וְדַוְקָא נֶעֶקְרָה, אֲבָל אִם אֵרַע כָּךְ חֲסֵרָה, כָּשֵׁר. וְהוּא הַדִּין אִם יְתֵרָה חוּלְיָא אַחַת, אֲפִלּוּ עִם ב' צְלָעוֹת, כְּגוֹן שֶׁנִּמְצְאוּ י"ב צְלָעוֹת גְּדוֹלוֹת שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶן מֹחַ, כָּשֵׁר (ת"ה סִימָן קע"ז) וְכֵן אִם נִמְצְאוּ בְּצַד אֶחָד ט"ו צְלָעוֹת וּבְצַד אֶחָד כְּתִקּוּנוֹ (רַשְׁבָּ"א שצ"ו).

נֶעֶקְרָה חוּלְיָא אַחַת כֻּלָּהּ, אֲפִלּוּ מֵאוֹתָן שֶׁאֵין בָּהֶם צְלָעוֹת, טְרֵפָה. הַגָּה: וְאֲפִלּוּ הוּא לְמַטָּה במקו' שֶׁאֵין פְּסִיקַת חוּט הַשִּׁדְרָה פּוֹסֵל שָׁם.

אִם נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְלֹא נִפְסַק חוּט הַשִּׁדְרָה, כְּשֵׁרָה.