יורה דעה סימן ה

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם קֳדָשִׁים שֶׁמִּתְנַדְּבִים וְנוֹדְרִים כְּמוֹתָם, אֲפִלּוּ הִיא בַּעֲלַת מוּם, שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, שֶׁזֶּה כְּשׁוֹחֵט קֳדָשִׁים בַּחוּץ. שָׁחַט לְשֵׁם קֳדָשִׁים שֶׁאֵינָם בָּאִים בְּנֶדֶר וּנְדָבָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה (ל' הָרַמְבַּ"ם פ"ב מה"ש). כֵּיצַד, הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלָה, לְשֵׁם תּוֹדָה, לְשֵׁם פֶּסַח, שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. הוֹאִיל וְהַפֶּסַח יָכוֹל לְהַפְרִישׁוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, דּוֹמֶה לְנִדָּר וְנִדָּב. שָׁחַט לְשֵׁם חַטָּאת, לְשֵׁם אָשָׁם וַדַּאי, לְשֵׁם אָשָׁם תָּלוּי, לְשֵׁם בְּכוֹר, לְשֵׁם מַעֲשֵׂר, לְשֵׁם תְּמוּרָה, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְאִם נוֹדַע שֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ חַטָּאת אוֹ אָשָׁם, וְאוֹמֵר זוֹ לְחַטָּאתִי אוֹ לַאֲשָמִי, פְּסוּלָה. הַגָּה: וְיֵשׁ פּוֹסְלִין בְּאָשָׁם תָּלוּי בְּכָל עִנְיָן, מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לְהוּ דְּבָא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, (טוּר) (וְכֵן מַשְׁמָע דַּעַת הָרֹא"שׁ ס"פ הַשּׁוֹחֵט וְר' יְרוּחָם ע"ש וְרַשְׁבָּ"א בת"ה), וְיֵשׁ לְהַחְמִיר.
  2. ב
    שָׁחַט תַּרְנְגוֹלִים וְאַוָּזִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, מִינִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהַקְרָבָה, כְּשֵׁרִים. וְהוּא הַדִּין לְתוֹרִים קְטַנִּים וּבְנֵי יוֹנָה גְּדוֹלִים.
  3. ג
    שְׁנַיִם שֶׁשּׁוֹחֲטִין, בֵּין שֶׁאוֹחֲזִין בְּסַכִּין אֶחָד, בֵּין שֶׁכָּל אֶחָד סַכִּינוֹ בְּיָדוֹ, וְנִתְכַּוֵּן אֶחָד מֵהֶם לְשֵׁם דָּבָר הַפּוֹסֵל, הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה. וְכֵן אִם שָׁחֲטוּ זֶה אַחַר זֶה וְנִתְכַּוֵּן אֶחָד מֵהֶם לְשֵׁם דָּבָר הַפּוֹסֵל, פָּסוּל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָיָה לוֹ בָּהּ שֻׁתָּפוּת, אֲבָל אִם אֵין לוֹ בָּהּ שֻתָּפוּת, אֵינָהּ אֲסוּרָה, שֶׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלֹּוֹ, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְצַעֲרוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּכָל עִנְיָן, מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְהַטּוּר), וְיֵשׁ לְהַחְמִיר.