יורה דעה סימן ד

הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם אֱלִילִים, אֲפִלּוּ לֹא חִשֵּׁב לְעָבְדָּהּ בִּשְׁחִיטָה זוֹ אֶלָּא חִשֵּׁב בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה לִזְרֹק דָּמָהּ אוֹ לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, הֲרֵי זֶה זִבְחֵי מֵתִים, וַאֲסוּרָה בַּהֲנָאָה.

שָׁחַט סְתָם, וְאַחַר כָּךְ, חִשֵּׁב לִזְרֹק דָּמָהּ אוֹ לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲרֵי זֶה סָפֵק זִבְחֵי מֵתִים.

יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁחַט בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל גּוֹי, אֲפִלּוּ חִשֵּׁב הָכּוּתִי לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, כְּשֵׁרָה. וְאִם יִשְׂרָאֵל חִשֵּׁב שֶׁיִּזְרֹק הָכּוּתִי לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, פְּסוּלָה. [הַגָּה] וַאֲסוּרָה בַּהֲנָאָה. (בֵּית יוֹסֵף).

יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁחַט בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לֹא אֲסָרָהּ, שֶׁוַּדַּאי לֹא כִּוֵּן אֶלָּא לְצַעֲרוֹ, וְאִם יֵשׁ לוֹ שֻׁתָּפוּת בָּהּ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאוֹסֵר גַּם חֵלֶק חֲבֵרוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּגַם בָּזֶה אֵינוֹ מְכַוֵּן אֶלָּא לְצַעֵר שֻׁתָּפוֹ וְלֹא לֶאֱסֹר. הַגָּה: וְאִם הִתְרוּ בּוֹ וְעָבַר הַתְרָאָה, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר כִּשְׁאָר מוּמָרִים, (טוּר). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קמ"ה.

הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם הָרִים וּגְבָעוֹת, לְשֵׁם חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, יַמִּים וּנְהָרוֹת, אֵין לוֹ דִּין תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה לְאָסְרָהּ בַּהֲנָאָה, אֲבָל שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְעָבְדָּהּ אֶלָּא לִרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מִדִּבְרֵי הֲבַאי שֶׁאוֹמְרִים הָכּוּתִים.

שָׁחַט לְשֵׁם שַׂר שֶׁל הַר, אוֹ לְשֵׁם שַׂר א' מִשְּׁאָר הַדְּבָרִים, בֵּין שֶׁשָּׁחַט לְשֵׁם מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, בֵּין שֶׁשָּׁחַט לְשֵׁם שַׂר שֶׁל שִׁלְשׁוּל קָטָן שֶׁבַּיָּם (פי' מִין תּוֹלַעַת), הֲרֵי זֶה זִבְחֵי מֵתִים, וְאָסוּר בַּהֲנָאָה.

יִשְׁמְעֵאלִים שֶׁאֵינָם מַנִּיחִים יִשְׂרָאֵל לִשְׁחֹט, אֶלָּא אִם כֵּן יַהֲפֹךְ פָּנָיו לְא"ל קיבל" א, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּהֲפֹךְ פָּנָיו נֶגֶד מִזְרָח כְּמִנְהַג חֻקּוֹתֵיהֶם, אֵינוֹ דּוֹמֶה לְשׁוֹחֵט לְשֵׁם הָרִים. וּמִכָּל מָקוֹם רָאוּי לְבַטֵּל הַמִּנְהָג הַהוּא וְלִגְעֹר בְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה כֵן, הוֹאִיל וּמַקְפִּידִים עַל כָּךְ. (רַשְׁבָּ"א סִימָן שמ"ה).