יורה דעה סימן מג

נִטַּל הַטְּחוֹל, כְּשֵׁרָה.

הַטְּחוֹל, רֹאשׁוֹ הָאֶחָד עָב וְהַשֵּׁנִי דַּק כִּבְרִיַּת הַלָּשׁוֹן, אִם נִקַּב בְּרֹאשׁ הָעָב נֶקֶב מְפֻלָּשׁ, טְרֵפָה; וְאִם נִקַּב נֶקֶב שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ, אִם נִשְׁאַר תַּחְתָּיו כְּעֳבִי דִּינַר זָהָב, מֻתָּר; פָּחוֹת מִכָּאן, הֲרֵי הוּא כִּמְפֻלָּשׁ, וּטְרֵפָה. אֲבָל אִם נִקַּב הַדַּק, כְּשֵׁרָה. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ נֶחְתַּךְ בַּמָּקוֹם הַדַּק, כְּשֵׁרָה (טוּר). נִקְרְעָה הַטְּחוֹל אוֹ נִמּוֹקָה אוֹ לָקְתָה בְּשִׁנּוּי בָּשָׂר, דִּינָהּ כְּנִקְּבָהּ (שְׁעָרִים והג"א) ; וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁהַבָּשָׂר רָע וְנִרְקַב, דִּינוֹ כְּנִקַּב. וְאִם מַיִם בַּטְּחוֹל, אֲפִלּוּ עֲכוּרִין וּסְרוּחִין, אִם הַבָּשָׂר סְבִיבַיו שָׁלֵם, כָּשֵׁר. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מָרְדְּכַי וְהג"א וְעַיִּןִ לְעֵיל סוֹף סִימָן נ').

יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב, שֶׁכָּל מַה שֶׁדָּבוּק לַכֶּרֶס, קָרוּי עָב, וְלֹא יוֹתֵר.

עֳבִי דִּינַר זָהָב לֹא יָדַעְנוּ שִׁעוּרוֹ, וּמִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה שֶׁהוּא פָּחוֹת מֵחֲצִי עָבְיוֹ.

נִמְצְאוּ שְׁנֵי טְחוֹלִים, כְּשֵׁרָה, וַאֲפִלּוּ דְּבוּקִים זֶה לָזֶה בַּצַּד הָעָב. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחֲמִירִים אִם נִמְצָא כְּמִין טְחוֹל בַּצַּד הָעָב (הַגָּהוֹת ש"ד סִימָן פ"ט ומ"כ בְּשֵׁם מַהֲרִי"ל וּמַהֲרִ"י מוּלִין) ; וְטוֹב לְהַחֲמִיר, אִם לֹא בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה.

טְחוֹל הָעוֹף עָגֹל כַּעֲנָבָה, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל בְּהֵמָה, לְפִיכָךְ אֵין הַנֶּקֶב פּוֹסֵל בּוֹ.