יורה דעה סימן מב

מָרָה שֶׁנִּקְּבָה, טְרֵפָה; וְאִם נִקְּבָה כְּנֶגֶד הַכָּבֵד וְהַכָּבֵד סוֹתְמוֹ, כְּשֵׁרָה. נִסְרְכָה הַמָּרָה לְמָקוֹם אַחֵר, כְּשֵׁרָה (מָרְדְּכַי פא"ט וא"ו הָאָרֹךְ) וע"ל סי' מ"ו.

נְטוּלָה בַּיָּד אוֹ חֲסֵרָה, טְרֵפָה.

אִם חֲסֵרָה הַמָּרָה, קוֹרֵעַ הַכָּבֵד שְׁתִי וָעֵרֶב וְטוֹעֲמוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ, אִם יִטְעֹם טַעַם מַר, כְּשֵׁרָה; וְאִם לֹא טָעַם טַעַם מַר, יִצְלֶנּוּ בַּגֶּחָלִים וְיִטְעֹם אִם יֵשׁ בּוֹ טַעַם מַר, כְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו, טְרֵפָה. וְאַף עַכְשָׁו נוּכַל לִסְמֹךְ עַל טְעִימַת הַכָּבֵד (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן ל').

נִמְצְאוּ שְׁתֵּי מָרוֹת, טְרֵפָה, דְּכִנְטוּלָה דָּמִי; וְאִם הִיא אַחַת וְנִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם, נוֹקְבִין אוֹתָהּ, וְאִם שׁוֹפְכוֹת זוֹ לָזוֹ, אַחַת הִיא וּכְשֵׁרָה; וְאִם לָאו, שְׁתַּיִם הֵם וּטְרֵפָה.

אִם נִקְּבוּהָ וְלֹא הָיוּ שׁוֹפְכוֹת זוֹ לָזוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִפְּחוּ זוֹ וְעָלְתָה גַּם חֲבֶרְתָּהּ בִּנְפִיחָה זוֹ, אוֹ שֶׁהִטִּילוּ מַיִם בְּאַחַת מֵהֶן וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתְמַלְּאָה גַּם חֲבֶרְתָּהּ מַיִם, כְּשֵׁרָה.

אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שְׁתֵּי מָרוֹת גְּמוּרוֹת, רַק שֶׁבִּמְקוֹם דִּבּוּקָן בַּכָּבֵד כְּמוֹ רֹחַב אֶצְבַּע הָיוּ כְּאַחַת, כְּשֵׁרָה, אֲפִלּוּ אִי לֹא שָׁפְכִי אַהֲדָדֵי; וְהוּא הַדִּין אִם מִתְּחִלָּתָן הֵן שְׁתַּיִם וּבַסוֹף הֵן מִתְעָרְבוֹת וְנַעֲשׂוֹת אַחַת, כְּשֵׁרָה.

הָיוּ שְׁתֵּי מָרוֹת בַּכָּבֵד, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וְסִמְפּוֹן אֶחָד שׁוֹפֵךְ מָרָה לִשְׁתֵּיהֶן, וּכְשֶׁאָדָם זוֹקֵף הָאַחַת חוֹזֶרֶת לֵחָה לְמָקוֹם שֶׁהַסִמְפּוֹן מְחַלֵּק מָרָה וְשׁוֹפֵךְ לִשְׁתֵּיהֶן, אֲבָל כְּשֶׁהֵן שׁוֹכְבוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן עוֹמְדוֹת בְּחַיֵּי הַבְּהֵמָה אֵין שׁוֹפְכוֹת זוֹ לְזוֹ, יֵשׁ לְהַכְשִׁיר בְּבֶהֱמַת יִשְׂרָאֵל. הַגָּה: מָרָה הַנִּכֶּרֶת מֵעֵבֶר לְעֵבֶר שֶׁל כָּבֵד, אִי שָׁפְכֵי לַהֲדָדֵי חָדָא הִיא, וּכְשֵׁרָה (כָּךְ פי' דִּבְרֵי הַמָּרְדְּכַי שֶׁהֵבִיא אִסוּר וְהֶתֵּר הָאָרֹךְ כְּלָל נ"ב ד"ט) ; וְאִי לָֹא שָׁפְכִי לַהֲדָדֵי, טְרֵפָה.

יֵשׁ מִינֵי עוֹפוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מָרָה, כְּמוֹ תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וְאֵין לְאָסְרָן כֵּיוָן שֶׁכָּל הַמִּין כָּךְ; וְהַצְּבִי אֵין לוֹ מָרָה בַּכָּבֵד, אֲבָל יֵשׁ לוֹ לְמַטָּה סָמוּךְ לִזְנָבוֹ. הַגָּה: מִי שֶׁבָּא לְפָנָיו עוֹף שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מִינוֹ וְלֹא נִמְצָא לוֹ מָרָה, אֵין אוֹמְרִים: וַדַּאי כָּל מִינוֹ אֵין לָהֶם מָרָה, אֶלָּא אָמְרִינָן: מִסְּתָמָא יֵשׁ לוֹ מָרָה, עַד שֶׁיִּוָדַע שֶׁמִּין זֶה אֵין לוֹ מָרָה (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א סִימָן ק"ח).

גַּרְעִין שֶׁנִּמְצָא בַּמָּרָה, אִם הָיָה כְּמוֹ גַּרְעִינָהּ שֶׁל תְּמָרָה שֶׁאֵין רֹאשָׁהּ חַד, מֻתֶּרֶת; וְאִם רֹאשָׁהּ חַד כְּגַרְעִינָהּ שֶׁל זַיִת, אֲסוּרָה, שֶׁהֲרֵי נִקְּבָה אוֹתָהּ כְּשֶׁנִּכְנְסָה, וְזֶה שֶׁלֹּא יֵרָאֶה הַנֶּקֶב מִפְּנֵי שֶׁהֻגְלַד פִּי הַמַּכָּה. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן אִם נִמְצָא מַחַט אוֹ קוֹץ בַּמָּרָה, דִּטְרֵפָה (או"ה ור"ן וְרַמְבַּ"ם עד"מ וּב"ח וּמַהַרְשַׁ"ל פא"ט סי' מ"ט וְסוֹף ש"ד).