יורה דעה סימן מד

נִטְּלוּ הַכְּלָיוֹת, כְּשֵׁרָה; לְפִיכָךְ, אִם נִבְרֵאת בְּכֻלְיָא אַחַת אוֹ בְּג' כֻּלְיוֹת, כְּשֵׁרָה; וְכֵן אִם נִקְּבָה הַכֻּלְיָא, אוֹ נֶחְתְּכָה, אֲפִלּוּ עַד מְקוֹם חָרִיץ, כְּשֵׁרָה.

לָקְתָה הַכֻּלְיָא, וְהוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּשָׂרָהּ כִּבְשַׂר הַמֵּת שֶׁהִבְאִישׁ אַחַר יָמִים, שֶׁאִם תֶּאֱחֹז בְּמִקְצָתוֹ יִתְמַסְמֵס וְיִפֹּל, וְהִגִּיעַ חֹלִי זֶה עַד הַלֹּבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַכֻּלְיָא, הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה מַכַּת חֶרֶב, דִּינוֹ כְּלָקְתָה הַכֻּלְיָא (הַגָּהוֹת אשיר"י וּמָרְדְּכַי וְעַיִּןִ ס"ק ז'). וְכֵן אִם נִמְצֵאת בַּכּוּלְיָא לֵחָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ סְרוּחָה, אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם עֲכוּרִים אוֹ סְרוּחִים, הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, וְהוּא שֶׁיַּגִּיעוּ עַד הַלֹּבֶן, אֲבָל אִם נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם זַכִּים, כְּשֵׁרָה אֲפִלּוּ הִגִּיעוּ לַלֹּבֶן שֶׁבָּהּ (וַאֲפִלּוּ נִמְצְאוּ הַמַּיִם זַכִּים בְּשַׁלְחוּפִית קְטַנָּה בַּכֻּלְיָא, כָּשֵׁר) (מָרְדְּכַי פא"ט והג"א) ; וְאִם נִמְצָא בָּהּ דָּם, דִּינָהּ כְּמַיִם; (וְכָל בּוֹ ואו"ה כְּלָל צ"ג) וְאִם נִמְצֵאת מְלֵאָה מַיִם שֶׁמַרְאֵיהֶם רַע אֲבָל לֹא הָיוּ עָבִים וַעֲכוּרִים, אֶלָּא מַרְאֵיהֶם כַּרְכּוֹמִי כְּמַרְאֵה הַדְּבַשׁ, כְּשֵׁרָה; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר וְהָכִי נָהוּג.

אִם לֹא הָיָה הַלָּקוּת אֶלָּא בַּלֹּבֶן, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל שְׁאָר הַכֻּלְיָא בְּרִיאָה, טְרֵפָה.

נִמְצְאוּ בַּכֻּלְיָא אֲבָנִים, כְּשֵׁרָה.

כֻּלְיָא שֶׁהִקְטִינָה, טְרֵפָה. וְכַמָּה תִּקְטַן וְתִטָּרֵף, בִּבְהֵמָה דַּקָּה עַד כְּפוֹל, וּפוֹל בִּכְלָל, טְרֵפָה; וּבְגַסָה, עַד כַּעֲנָבָה בֵּינוֹנִית, וַעֲנָבָה בִּכְלָל, טְרֵפָה; וְדַוְקָא שֶׁהִקְטִינָה מֵחֲמַת חֹלִי, אֲבָל הָיְתָה קְטַנָּה בְּתוֹלַדְתָּהּ, כְּשֵׁרָה. וְהֵיכִי יָדְעִינָן אִי הֲוֵי מֵחֲמַת חֹלִי אוֹ לֹא, אִי חָזֵינָן שֶׁהַקְּרוּם שֶׁלָּהּ כָּווּץ בְּיָדוּעַ שֶׁמֵּחֲמַת חֹלִי הִיא, וְאִם אֵינוֹ כָּווּץ אֶלָּא שֶׁעָשׂוּי כְּמִדַּת כֻּלְיָא, מוֹכְחָא מִלְּתָא שֶׁמִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ הָיְתָה כָּךְ, וּכְשֵׁרָה.

יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב, שֶׁכְּשֶׁאָמְרוּ נִטְּלוּ הַכְּלָיוֹת כְּשֵׁרָה, הַיְנוּ כְּשֶׁנִּטְּלוּ בַּיָּד אוֹ כְּשֶׁנִּבְרֵאת כָּךְ, אֲבָל אִם נִטְּלָה עַל יְדֵי חֹלִי, כֵּיוָן שֶׁהִקְטִינָה לְפָחוֹת מִכְּשִׁעוּר כְּבָר נֶאֶסְרָה וְאֵיךְ תַּחֲזֹר לְהַכְשִׁירָהּ כְּשֶׁגָּמְרוּ לִכְלוֹת וּלְהָמֵק; וּלְפִי זֶה צָרִיךְ לִבְדֹּק, אִם הַכִּיס שֶׁלָּהֶם מָלֵא חֵלֶב, נִכָּר שֶׁזֶּה תְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ, וּכְשֵׁרָה, וְאִם נִמְצָא שָׁם חָלָל וּמָקוֹם רֵיק, נִכָּר שֶׁהָיוּ לָהּ כְּלָיוֹת אֶלָּא שֶׁנִּמּוֹחוּ, וּטְרֵפָה.

אִם הָיוּ ג' כְּלָיוֹת אוֹ יוֹתֵר, וְהִקְטִינוּ הַיְתֵרוֹת וְנִשְׁאֲרוּ שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן שֶׁלֹּא הִקְטִינוּ, כְּשֵׁרָה.

יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב דְּלֹּבֶן בַּכֻּלְיָא לָקוּתָא הִיא, וְכָל שִׁנּוּי מַרְאֶה פּוֹסֵל בָּהּ.

כֻּלְיָא שֶׁהֱאֶדִימָה כֻּלָּהּ אוֹ מִקְצָתָהּ, כְּשֵׁרָה.

אֵין טְרֵפוּת בְּכֻלְיָא שֶׁל עוֹף.