יורה דעה סימן שכז

הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח, אֵינָהּ חַלָּה, וְגֶזֶל בְּיַד כֹּהֵן, וּשְׁאָר הָעִסָה חַיֶּבֶת בְּחַלָּה. וְאוֹתוֹ הַקֶּמַח שֶׁהִפְרִישׁ לְשֵׁם חַלָּה, אִם יֵשׁ בּוֹ עֹמֶר וְעָשָׂהוּ עִסָה, הֲרֵי זֶה מַפְרִישׁ מִמֶּנָּהּ חַלָּה. וְדַוְקָא בְּאוֹמֵר שֶׁיָּחוּל עָלֶיהָ שֵׁם חַלָּה בְּעוֹדוֹ קֶמַח, אֲבָל הַמַּפְרִישׁ קֶמַח וְאוֹמֵר: כְּשֶׁתֵּעָשָׂה עִסָה יָחוּל עָלֶיהָ שֵׁם חַלָּה, דְּבָרָיו קַיָּמִים.

אֵימָתַי מַפְרִישִׁין חַלָּה, כְּשֶׁיִּתֵּן הַמַּיִם וִיעָרֵב הַקֶּמַח בַּמַּיִם. וְהוּא שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שָׁם בָּעֲרֵבָה קֶמַח שֶׁלֹּא נִתְעָרֵב בַּמַּיִם שִׁעוּר עֹמֶר. וְאִם אָמַר: הֲרֵי זוֹ חַלָּה עַל הָעִסָה וְעַל הַשְּׂאוֹר וְעַל הַקֶּמַח שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר, וְלִכְשֶׁתֵּעָשֶׂה כֻּלָּהּ עִסָה אַחַת תִּתְקַדֵּשׁ זוֹ שֶׁבְּיָדִי לְשֵׁם חַלָּה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְכֵן אִם מַתְנֶה שֶׁתָּחוּל הַחַלָּה אַף עַל הַקֶּמַח שֶׁיִּתְעָרֵב אַחַר כָּךְ בִּשְׁעַת עֲרִיכָה. וְטוֹב לְלַמֵּד לַנָּשִׁים לְהַתְנוֹת כֵּן אִם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּתְעָרְבוּ שִׁעוּר חַלָּה אַחַר כָּךְ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ"ג). וְצָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׂרֹף הַחַלָּה עַד אַחַר כָּל הָעֲרִיכָה.

הָאִדָּנָא טוֹב לְהַמְתִּין מִלְּהַפְרִישׁ חַלָּה עַד אַחֵר גְּמַר לִישָׁה, שֶׁתֵּעָשָׂה כָּל הָעִסָה גּוּף אֶחָד.

אוֹכְלִים עֲרַאי מִן הָעִסָה עַד שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל בַּחִטִּים, וְיִתְעָרֵב הַקֶּמַח בַּמַּיִם, וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים וְתֵעָשֶׂה כָּל הָעִסָה גּוּף אֶחָד.

אִם לֹא הִפְרִישׁ הַחַלָּה בָּצֵק, אֶלָּא אָפָה הַכֹּל, הֲרֵי זֶה מַפְרִישׁ מִן הַפַּת.