שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנז דיני הנהגת חלה בעיסת מצה
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
561 משנה חלה פ"א מ"ט (החלה והתרומה ... ואין ניטלין ... אלא מן המוקף), ופ"ב מ"ח (כדי שיטול מן המוקף). רמב"ם הל' ביכורים פ"ה הי"ג (החלה נקראת תרומה, לפיכך אינה ניטלת אלא מן המוקף כתרומה). שו"ע יו"ד סי' שכג ס"א (חלת ארץ ישראל לא יאכל עד שיפריש, ואינה ניטלת אלא מן המוקף), וסי' שלא סכ"ה (אין תורמין תרומה גדולה אלא מן המוקף).
*
סיכום הלכות מן המוקף, וצירוף כלי, שנתבארו לפנינו ס"ח-יג:
(א) תקנו חכמים שחלת ארץ ישראל אינה ניטלת אלא מן המוקף (ס"ח).
(ב) לא הצריכו חכמים להפריש מן המוקף אלא לכתחלה (סי"ג).
(ג) בחוץ לארץ אין צריך להפריש מן המוקף, והקילו להיות אוכל והולך ואחר כך מפריש (ס"ט).
(ד) בשתי עיסות שיש בכל אחת שיעור חלה, צריך להפריש מן המוקף גם בחוץ לארץ (ס"י).
(ה) בשתי עיסות שנצטרפו בכלי לשיעור חלה, יש לחוש לדעת המחייבים גם בחוץ לארץ (סי"א).
(ו) וביום טוב שאוכל והולך, צ"ל בעת ההפרשה מוקף עכ"פ עם השיירים של כל עיסה (סי"א).
(ז) מדת חסידות להפריש מן המוקף, גם בחוץ לארץ, וגם בעיסה אחת (סי"ב).
(ח) מוקף סגי בסמוכות זו לזו (ס"ח), וי"א נוגעות זו בזו, וי"א מונחות בכלי אחד (סי"א).
פתיחה בהקשר