(ב)
(ב) טוב שישאל כו'. באמת שאינו חיוב גמור כיון דקי"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש אפילו לכתחלהג, וכן כתב בשו"ת כנסת יחזקאל סוף חלק אורח חייםד דמהאי טעמא אין נזהרין בזה עכשיו, אבל מכל מקום טוב ליזהר, שכבר נהגו כל ישראל מדורות הראשונים להפריש דוקא קודם אכילה שמא ישכח אח"כ, כמ"ש הרשב"ץ חלק ב' סי' רצ"[א]ה, וכן כתב מהרש"ל, עיין במ"ש בסימן תנ"זו וא"כ לכתחלה טוב ג"כ להזהירם על זה מהאי טעמא:
הערות
שולחן ערוך, יורה דעה שכ״ג - הטקסט מספריא
חַלַּת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁמֻּתֶּרֶת לְכֹהֵן טָהוֹר מִקֶּרִי, רַשַּׁאי לְאָכְלָהּ עִם זָר עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְדַמַּעַת (פֵּרוּשׁ עִנְיָן דָּמוּעַ הוּא תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה בְּחֻלִּין). וַאֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין, וּסְבִירָא לְהוּ דְּאוֹסֶרֶת תַּעֲרָבְתָּהּ עַד מֵאָה וְאֶחָד, אִם הוּא בְּמִינָהּ, וְשֶׁלֹּא בְּמִינָהּ עַד ס' (טוּר בְּשֵׁם ר"י וְסֵפֶר הַתְּרוּמָה וְרֹא"שׁ וְרוֹקֵחַ סי' שנ"ט ומהרי"ו סמ"ח וְר' שִׁמְשׁוֹן). וְאִם חָזְרָה וְנִתְעָרְבָה בָּעִסָּה, וְאֵין ק"א לְבַטְלָה, אִם לֹא אָכַל הָעִסָּה יִשְׁאַל לְחָכָם עָלֶיהָ וְיַתִּיר לוֹ כְּנֶדֶר, דְּנִשְׁאָלִין עַל הַהֶקְדֵּשׁוֹת, וְיַחֲזֹר וְיִטֹּל חַלָּה אַחֶרֶת (תְּשׁוּבַת מַיְמוֹנִי סוֹף הִלְכוֹת זְרָעִים וב"ה בְּשֵׁם א"ח). וּמֻתָּר לְבַטְּלָהּ בְּרֹב. וְאוֹכְלָהּ בִּימֵי טֻמְאָתוֹ. וִיכוֹלִין לִתְּנָהּ לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ. וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם כֹּהֵן הַמְסַיֵּעַ בְּמַתְּנוֹתָיו, שֶׁהוּא אָסוּר. וְאִם רָצָה לֶאֱכֹל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יַפְרִישׁ הַחַלָּה, בְּחוּץ לָאָרֶץ מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין עִקָּרָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם. הַגָּה: וְצָרִיךְ לְשַׁיֵּר מְעַט יוֹתֵר מִשִּׁעוּר חַלָּה שֶׁמַּפְרִישׁ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שִׁירַיִם בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְרִישׁ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וּסְמַ"ג ובהר"ן דְּבֵיצָה). וְדַוְקָא לְעִסָּה שֶׁנִּתְחַיֵּב עִם חַלָּה זוֹ יָכוֹל לִפְטֹר שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף, אֲבָל עִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֵין מַפְרִישִׁין חַלָּה מֵעִסָּה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סמ"ק וְכָל בּוֹ). אֲבָל חַלַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיַּפְרִישׁ. וְאֵינָהּ נִטֶּלֶת אֶלָּא מִן הַמֻּקָּף (פִּי' מִמַּה שֶּׁהוּא קָרוֹב וְסָמוּךְ), כִּתְרוּמָה. וְאֵינָהּ נִטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, לְכַתְּחִלָּה. וְכָל שֶׁבִּתְרוּמָה לֹא יִתְרֹם וְאִם תָּרַם אֵינָהּ תְּרוּמָה, כָּךְ בְּחַלָּה. וְכָל שֶׁבִּתְרוּמָה לֹא יִתְרֹם מִזֶּה עַל זֶה, כָּךְ בְּחַלָּה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל תְּרוּמָה אֵינוֹ אוֹכֵל חַלָּה. וְכָל הָאוֹכֵל תְּרוּמָה אוֹכֵל חַלָּה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רס דיני הכנסת שבת ה מאותו ספר ביצה ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים נו מאותו ספר ביצה ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנז דיני הנהגת חלה בעיסת מצה ט מאותו ספר ביצה ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנז דיני הנהגת חלה בעיסת מצה י מאותו ספר ביצה ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנז דיני הנהגת חלה בעיסת מצה יא מאותו ספר ביצה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמד דין ערב פסח שחל להיות בשבת ביצה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנז דיני הנהגת חלה בעיסת מצה ביצה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רס דיני הכנסת שבת ביצה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים ביצה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת ביצה ט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקיח דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב ביצה ט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תר ביצה שנולדה בראש השנה וסדר הקידוש ביצה ט, רע"ב