יורה דעה סימן שט

בְּכוֹר, בַּזְּמַן הַזֶּה, אֵין בּוֹ הֶתֵּר אֶלָּא עַל יְדֵי מוּם. וַאֲפִלּוּ אִם יִרְצוּ הַבְּעָלִים אוֹ הַכֹּהֵן לְכָנְסוֹ לְכִפָּה עַד שֶׁיָּמוּת מֵעַצְמוֹ, אֵינָם רַשָּׁאִים, אֶלָּא צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְגַדְּלוֹ עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם.

אֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם בְּגָלוּי וְנִכָּר לַכֹּל, כְּגוֹן שֶׁנִּקְטְעָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְשָׁחֲטוֹ אֶלָּא עַל פִּי מֻמְחֶה, שֶׁיּוֹרֶה לוֹ שֶׁהוּא מוּם הָרָאוּי לִשָּׁחֵט עָלָיו. וְאִם אֵין חָכָם מֻמְחֶה, נִתָּר עַל פִּי ג' בְּנֵי הַכְּנֶסֶת, דְּהַיְנוּ חֲכָמִים קְצָת וְאֵינָם בְּקִיאִים כָּל כָּךְ. וְהָאִדָּנָא דְּלֵיכָּא מֻמְחִין, אֵינוֹ נִשְׁחָט עַל פִּי ג' בְּנֵי הַכְּנֶסֶת אֶלָּא בְּמוּמִין מֻבְהָקִים, כְּגוֹן נִסְמֵית עֵינוֹ וְנִקְטְעָה יָדוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וּצְרִימַת הָאֹזֶן הוּא מוּם מֻבְהָק הֵיכָא דְּמִנְכָּר שַׁפִּיר וְנִרְאֶה לָעֵינַיִם שֶׁהוּא יוֹתֵר מֵחֲגִירַת הַצִּפֹּרֶן. וְכֵיצַד צְרִימַת הָאֹזֶן, שֶׁנִּפְגְּמָה בְּחִסָרוֹן מִן הַתְּנוּךְ, וְלֹא הָעוֹר שֶׁבִּשְׂפַת הָאֹזֶן, בֵּין שֶׁנִּפְגְּמָה בִּידֵי אָדָם בֵּין שֶׁנִּפְגְּמָה בִּידֵי שָׁמַיִם. הַגָּה: נֶחְתַּךְ הַזָּנָב לְמַעְלָה מִן הַחוּלְיָא, הָוֵי מוּם (פִּסְקֵי מהרא"י סי' רמ"ו). וְעוֹד מָנָה בַּעַל הַטּוּר כַּמָּה מוּמִין שֶׁשּׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בַּזְּמַן הַזֶּה, וְהָרַב שֶׁחִבֵּר סֵפֶר הַזֶּה נִמְשַׁךְ אַחַר דִּבְרֵי הַרַמְבַּ"ם; וְלִי נִרְאֶה דְּהַסּוֹמֵךְ עַל דִּבְרֵי הַטּוּר הַבְּנוּיִין עַל דַּעַת הָרֹא"שׁ לֹא הִפְסִיד.