יורה דעה סימן שח

הַבְּכוֹר אָסוּר בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה. וַאֲפִלּוּ אִם עָבַר וּגְזָזוֹ, אוֹ תְּלָשׁוֹ בְּיָדוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ נָשַׁר הַצֶּמֶר מֵעַצְמוֹ, אָסוּר בַּהֲנָאָה לְעוֹלָם, לֹא שְׁנָא מֵת מֵעַצְמוֹ לֹא שְׁנָא שְׁחָטוֹ אַחַר כָּךְ, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי מֻמְחֶה, אֵין הַשְּׁחִיטָה מַתֶּרֶת הַצֶּמֶר שֶׁנִּתְלַשׁ מֵחַיִּים. אֲבָל צֶמֶר הַמְחֻבָּר, הַשְּׁחִיטָה מַתִּירָתוֹ כִּבְשָׂרוֹ.

אִם נִתְלַשׁ מֵחַיִּים וְעוֹדֶנּוּ מְסֻבָּךְ בִּשְׁאָר הַצֶּמֶר, אֶת שֶׁנִּרְאֶה כִּשְׁאָר צֶמֶר נִתָּר בַּשְּׁחִיטָה, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כִּשְׁאָר הַצֶּמֶר, וְהוּא שֶׁעִקָּרוֹ הָפוּךְ כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ, אֵין הַשְּׁחִיטָה מַתִּירָתוֹ.

כְּשֶׁבָּא לְשָׁחֲטוֹ אוֹ לִרְאוֹת מוּמוֹ, מֻתָּר לִתְלֹשׁ הַצֶּמֶר שֶׁל מְקוֹם שְׁחִיטָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מָקוֹם לַשְּׁחִיטָה. וְהַצֶּמֶר שֶׁתָּלַשׁ אָסוּר בַּהֲנָאָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם). וְדַוְקָא בַּיָּד, אֲבָל לֹא בִּכְלִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּגוֹזֵז.

גִּזַּת בְּכוֹר, אֲפִלּוּ גִּזַּת בַּעַל מוּם, שֶׁנִּתְעָרֵב בְּגִזֵּי חֻלִּין אֲפִלּוּ אַחַת בְּכַמָּה אֲלָפִים, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת, שֶׁהֲרֵי הוּא דָּבָר חָשׁוּב וּמְקַדֵּשׁ בְּכָל שֶׁהוּא.

הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִיט מִצֶּמֶר בְּכוֹר בְּבֶגֶד, יִדָּלֵק הַבֶּגֶד הַגָּה: אוֹ יִקָּבֵר (טוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא שֶׁאָרַג דָּבָר חָשׁוּב, כְּגוֹן צִיּוּר בְּבֶגֶד; אֲבָל אִם אֵינוֹ דָּבָר חָשׁוּב, בָּטֵל בְּרֹב (ג"ז בַּטּוּר וְרֹא"שׁ).