-
א
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, אֲפִלּוּ הֶרְאָהוּ לְחָכָם אַחַר כָּךְ וּמָצָא בּוֹ מוּם, אָסוּר. וְהוּא הַדִּין בַּזְּמַן הַזֶּה, אִם לֹא הֶרְאָהוּ לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי הַכְּנֶסֶת.
-
ב
הַשּׁוֹחֵט הַבְּכוֹר שֶׁלֹּא עַל פִּי מֻמְחֶה, וּמְכָרוֹ וַאֲכָלוּהוּ, מַחֲזִיר לָהֶם הַדָּמִים; לֹא אֲכָלוּהוּ, יִקָּבֵר וְיַחֲזִיר לָהֶם הַדָּמִים.
-
ג
מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, וְרָאָה אֶת הַבְּכוֹר, וְנִשְׁחַט עַל פִּיו, יִקָּבֵר וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. וְכַמָּה יְשַׁלֵּם, אִם הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשַׁלֵּם בְּגַסָה חֲצִי דָּמָיו, וּבְדַקָּה רְבִיעַ דָּמָיו; וּבְחוּץ לָאָרֶץ, בֵּין בְּדַקָּה בֵּין בְּגַסָה חֲצִי דָּמָיו. וְהָאִדָּנָא, שֶׁאַף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין רֹב שָׂדוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מֻתָּר לְגַדֵּל בְּהֵמָה דַּקָּה אֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַף בְּדַקָּה מִשַּׁלֵּם חֲצִי דָּמִים.

