יורה דעה סימן רנז

גַבָּאֵי צְדָקָה אֵינָם רַשָּׁאִים לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה בַּשּׁוּק, אֶלָא כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ זֶה אֶת זֶה (טוּר), כְּגוֹן שֶׁיְּהֵא זֶה פּוֹרֵשׁ לַשַּׁעַר וְזֶה פּוֹרֵשׁ לַחֲנוּת, וְגוֹבִים. מָצָא הַגַבַּאי מָעוֹת בַּשּׁוּק, לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָא לְתוֹךְ אַרְנְקֵי שֶׁל צְדָקָה, וּכְשֶׁיַּגִיעַ לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם. הָיָה הַגַבַּאי נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנָה וּפְרָעוֹ בַּשּׁוּק, לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָא לְתוֹךְ אַרְנְקֵי שֶׁל צְדָקָה, וּכְשֶׁיַּגִיעַ לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם. וְלא יִמְנֶה מָעוֹת הַקֻפָּה שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֶלָא אֶחָד אֶחָד, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד, שֶׁנֶּאֱמַר: וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל (בַּמִּדְבָּר לב, כב) (ל' רַמְבַּ"ם פ"ט מהל' מ"ע).

גַבָּאֵי צְדָקָה שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵק, מְצָרְפִים הַמָּעוֹת דִּינָרִים לַאֲחֵרִים, אֲבָל לֹא לְעַצְמָם. וְכֵן אִם צְרִיכִים לִמְכֹּר מַה שֶּׁגָבוּ מֵהַתַּמְחוּי, יִמְכְּרוּ לַאֲחֵרִים אֲבָל לֹא לְעַצְמָם, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְאֵין מְחַשְּׁבִין בַּצְּדָקָה עִם גַבָּאֵי צְדָקָה, וְלֹא בְּהֶקְדֵּשׁ עִם הַגִזְבָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יַחְשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים (מְלָכִים ב, יב, טז) (רַמְבַּ"ם שָׁם). הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל, טוֹב לָהֶם לִתֵּן חֶשְׁבּוֹן (טוּר). וְכָל זֶה בַּגַּבָּאִים הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר, אוֹ שֶׁנִּתְמַנָּה בְּאַלָּמוּת וְחָזְקָה, צָרִיךְ לִתֵּן חֶשְׁבּוֹן. וְהוּא הַדִּין בְּכָל מְמֻנִּים עַל הַצִּבּוּר. (מהרי"ו סִימָן קע"ג). וּכְשֶׁרוֹצִים הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לְסַלֵּק הַגַּבַּאי וּלְמַנּוֹת אַחֵר, וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם חֲשָׁד. וְהוּא הַדִּין שְׁאָר מְמֻנִּים (כָּל בּוֹ).

הַצְּדָקָה, הֲרֵי הִיא בִּכְלַל הַנְּדָרִים. לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר: הֲרֵי עָלַי סֶלַע לִצְדָקָה אוֹ הֲרֵי הַסֶלַע זוֹ צְדָקָה, חַיָּב לִתְּנָהּ לַעֲנִיִּים מִיָּד. וְאִם אִחֵר, עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר (דְּבָרִים כג, כב). שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִתֵּן מִיָּד, וַעֲנִיִּים מְצוּיִים הֵם. וְאִם אֵין שָׁם עֲנִיִּים, מַפְרִישׁ וּמַנִּיחַ עַד שֶׁיִּמְצָא עֲנִיִּים. הַגָּה: וְכָל זֶה בִּצְדָקָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְחַלְּקָהּ בְּעַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁנּוֹדְרִין צְדָקָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְּנָהּ לְיַד גַּבַּאי, אוֹ שְׁאָר צְדָקָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִתֵּן לַגַּבַּאי, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלֶיהָ אַף עַל גַּב דַּעֲנִיִּים מְצוּיִים. אֶלָּא אִם כֵּן תְּבָעוֹ הַגַּבַּאי וְאָז עוֹבֵר עָלֶיהָ מִיָּד אִי קָיְימֵי עֲנִיִּים וְהַגַּבַּאי הָיָה מְחַלֵּק לָהֶם מִיָּד. וְאִם אֵין יָדוּעַ לַגַּבַּאי, צָרִיךְ הוּא לְהוֹדִיעַ לַגַּבַּאי מַה שֶּׁנָּדַר, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְתָבְעוֹ. (מָרְדְּכַי פ"ק דב"ב ופ"ק דר"ה). וְלֹא מִקְרֵי עֲנִיִּים מְצוּיִים אֶלָּא עֲנִיִּים הַצְּרִיכִים לְחַלֵּק לָהֶם, אֲבָל אִם אֵין דֶּרֶךְ לְחַלֵּק לָהֶם מִיָּד, לֹא מִקְרֵי עֲנִיִּים מְצוּיִים. (גַּם זֶה בְּמָרְדְּכַי בב"ב). וְאִם אָמַר: אֶתֵּן סֶלַע לִצְדָקָה לִפְלוֹנִי, אֵינוֹ עוֹבֵר עַד שֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ עָנִי, אַף עַל גַּב דִּשְׁאָר עֲנִיִּים מְצוּיִים (ג"ז שָׁם). וְדַוְקָא בְּמַפְרִישׁ צְדָקָה סְתָם, אֲבָל כָּל אָדָם יָכוֹל לְהַפְרִישׁ מָעוֹת לִצְדָקָה שֶׁיִּהְיוּ מֻנָּחִים אֶצְלוֹ לִתְּנָם מְעַט עַל יָד עַל יָד, כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ. (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ) וְכֵן אִם הִתְנָה בְּשָׁעָה שֶׁנָּדַר בִּצְדָקָה אוֹ הִתְנַדֵּב אוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ הַגַבָּאִים רַשָּׁאִים לְשַׁנּוֹתָהּ וּלְצָרְפָהּ בְּזָהָב, הֲרֵי אֵלוּ מֻתָּרִים. (רַמְבַּ"ם)

צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלִ ר, וְאִם פּוֹסְקִים צְדָקָה וְצָרִיךְ לִפְסֹק עִמָּהֶם, יֹאמַר: בְּלֹא נֶדֶר.

כְּשֶׁחָסֵר בְּכִיס שֶׁל צְדָקָה צָרִיךְ הַגַבַּאי לְהַלְווֹת. וּכְשֶׁיִּמְצָא בְּכִיס לְאַחַר זְמַן, נִפְרָע מִמֶּנּוּ, וְאֵין צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מֵהַנּוֹתְנִים בַּכִּיס. הַגָּה: מִי שֶׁמַּפְרִישׁ מַעַשְׂרוֹתָיו וְהִלְוָה לְעָנִי מִשֶּׁלּוֹ, מַפְרִישׁ מַעֲשֵׁר שֶׁלּוֹ וּמְחַשֵּׁב עַל זֶה שֶׁהִלְוָה לֶעָנִי, וּמְעַכֵּב לְעַצְמוֹ מַה שֶּׁהִפְרִישׁ. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ"י ס"פ כָּל הַגֵּט). וְדַוְקָא שֶׁהֶעָנִי שֶׁהִלְוָה לוֹ עֲדַיִן חַי, אֲבָל אִם מֵת אוֹ נִתְעַשֵּׁר אֵין צָרִיךְ לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי עָנִי הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאֵין מַפְרִישִׁין עָלָיו, דְּאֵין מַפְרִישִׁין עַל הָאָבוּד. וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִתְעַשֵּׁר אֶלָּא בְּיָדוּעַ. (בְּהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דב"ב וּבְסוֹף כָּל הַגֵּט בְּשֵׁם הַיְּרוּשַׁלְמִי וסה"ת שַׁעַר ס"ה).

הַגַבַּאי שֶׁאוֹמֵר בְּעוֹדוֹ גַבַּאי: כָּךְ וְכָךְ הִלְוֵיתִי לְכִיס שֶׁל צְדָקָה, נֶאֱמָן בְּלֹא שְׁבוּעָה. אַךְ לֹא לְאַחַר שֶׁסִלְקוּהוּ.

גַבַּאי צְדָקָה, אִם יְחָרְפוּהוּ הָעֲנִיִּים אֵין לוֹ לָחוּשׁ, כִּי יוֹתֵר זְכוּתוֹ גָדוֹל.

עָנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְרוֹבִים עֲשִׁירִים שֶׁיְּכוֹלִין לְפַרְנְסוֹ, אֵין גַבָּאֵי הָעִיר חַיָּבִים לְפַרְנְסוֹ, אַף עַל גַב דִּקְרוֹבָיו גַם כֵּן נוֹתְנִים בַּכִּיס.

לֹא יִתֵּן אָדָם כָּל צִדְקוֹתָיו לְעָנִי אֶחָד בִּלְבַד.

הַמַּנִּיחַ מָעוֹת לְהַרְוִיחַ לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וּמְמַנֶּה אִשְׁתּוֹ עֲלֵיהֶם לָתֵת הָרֶוַח לְמִי שֶׁתַּחְפֹּץ, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַפְקִידָם בְּיַד אַחֵר, אֲפִלוּ הוּא כְּרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן. אֲבָל אִם הַמִּתְנַדֵּב מִנָּה עֲלֵיהֶם חֶבֶר עִיר, יָכוֹל הַחֶבֶר עִיר לְהַפְקִידָם בְּיַד אִשְׁתּוֹ.