יורה דעה סימן רנח

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַמַּתְפִּיס בִּצְדָקָה הֲרֵי זֶה כְּמַתְפִּיס בְּנֶדֶר. כֵּיצַד, הָיָה סֶלַע שֶׁל צְדָקָה מֻנָּח לְפָנָיו וְאָמַר עַל אַחֵר: הֲרֵי זֶה כְּזֶה, הֲרֵי זֶה צְדָקָה. הַגָּה: אַל יֹאמַר אָדָם: סֶלַע זֶה לְהֶקְדֵּשׁ, אֶלָּא לִצְדָקָה. (מָרְדְּכַי רֵישׁ פ"ק דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּבֵית יוֹסֵף סוֹף סִימָן רנ"ט בְּשֵׁם הג"א שָׁם וְכָל בּוֹ). וּמִכָּל מָקוֹם אִם אָמַר: לְהֶקְדֵּשׁ, סְתָם, כַּוָנָתוֹ לִצְדָקָה לַעֲנִיִּים. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן ותשו' רַשְׁבָּ"א סי' תשמ"ב). וּמִיהוּ אִם אָמַר שֶׁכַּוָנָתוֹ לְהֶקְדֵּשׁ מַמָּשׁ, אֵין לוֹ תַּקָּנָה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, וְצָרִיךְ לִשְׁאֹל לְחָכָם, וּמַתִּירִין לוֹ בַּחֲרָטָה כִּשְׁאָר נֶדֶר. (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי שָׁם).
  2. ב
    הַמַּפְרִישׁ סֶלַע וְאָמַר: הֲרֵי זֶה צְדָקָה. וְאָמַר עַל אַחֵר: וְזֶה, גַּם הַשֵּׁנִי צְדָקָה. וְאִם רָצָה לוֹמַר עַל סֶלַע זֶה, וְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו עַל אַחֵר, הָוֵי טָעוּת וְאֵינוֹ כְּלוּם. (שָׁם בְּהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי).
  3. ג
    הַנּוֹדֵר צְדָקָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה נָדַר, מַרְבֶּה לִתֵּן עַד שֶׁיֹּאמַר: לֹא לְכָל כָּךְ נִתְכַּוַּנְתִּי.
  4. ד
    הָאוֹמֵר: תְּנוּ ק' ק' זוּז אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יִתְּנוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהוּא רָגִיל בָּעִיר שֶׁהוּא דָּר שָׁם. הַגָּה: וְאִם רָגִיל בִּשְׁתַּיִם, יִתֵּן לִשְׁתֵּיהֶם (טוּר). הָאוֹמֵר לִתֵּן שֶׁמֶן לַמָּאוֹר, יִתֵּן לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַמְבַּ"ן סי' רס"ח).
  5. ה
    הָאוֹמֵר: תְּנוּ ק' ק' זוּז לַעֲנִיִּים, יִתְּנוּ לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר שֶׁהוּא דָּר בָּהּ. הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רנ"א סָעִיף ה'. וְכָל זֶה מִן הַסְּתָם, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיּוֹדְעִים כַּוָנָתוֹ שֶׁלֹּא כִּוֵּן לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר לְבַד, כְּגוֹן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁדֶּרֶךְ עֲשִׁירִים לִתֵּן לִצְדָקָה הַרְבֵּה בִּשְׁעַת מִיתָתָן, וְדֶרֶךְ לַחֲלֹק אוֹתָן הַצְּדָקוֹת לְכָל עֲנִיִּים, הוֹלְכִים אַחַר זֶה. וַאֲפִלּוּ נָדַר סְתָם, הוֹלְכִים אַחַר הַמִּנְהָג וִיחַלְּקוּ יוֹרְשֵׁיהֶם הַצְּדָקָה לְכָל עֲנִיִּים הַטּוֹבִים בְּעֵינֵיהֶם, אֲפִלּוּ אֵינָם בְּעִירָן. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה אוֹתָהּ צְדָקָה מֻנַּחַת וּמֻפְקֶדֶת בְּיַד אַחֵר, יִתְּנוּ אוֹתָהּ לַיּוֹרְשִׁים וְיוֹדִיעוּם שֶׁכָּךְ נָדַר (מָרְדְּכַי פ"ק דב"ב). הַמְחַיֵּב עַצְמוֹ בִּקְנָס לִצְדָקָה, וְעָבַר, צָרִיךְ לִתְּנָן לָעֲנִיִּים שֶׁבָּעִיר וְלֹא יוּכַל לוֹמַר שֶׁיִּתְּנֵם לַעֲנִיִּים אֲחֵרִים. וְיוּכַל הַגַּבַּאי לְתָבְעוֹ, דְּמִקְרֵי מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבְעִים. (מָרְדְּכַי פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר בְּשֵׁם מַהֲרַ"ם). אֲבָל מִי שֶׁהִקְדִּישׁ מָמוֹן הַרְבֵּה, וּמִנָּה עֲלֵיהֶם יוֹרְשָׁיו לְחַלְּקוֹ כְּפִי הַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם, אֲפִלּוּ לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, מִקְרֵי מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים וְאֵין גַּבָּאֵי הָעִיר יְכוֹלִין לָכוֹף אוֹתָן וּלְתָבְעָם שֶׁיְּקַיְּמוּ צַוָּאַת הַמֵּת. וְאַף עַל גַּב דְּעוֹבְרִים וְגוֹזְלִים הָעֲנִיִּים, מִכָּל מָקוֹם מִקְרֵי מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים, הוֹאִיל וִיכוֹלִין לְחַלֵּק לְכָל מִי שֶׁיִּרְצוּ. (בֵּית יוֹסֵף בְּסִימָן רנ"ט בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א). וַאֲפִלּוּ הָיוּ הָאַפּוֹטְרוֹפְּסִים שְׁנַיִם, וּמֵת אֶחָד מֵהֶן, אֵין הַקָּהָל יְכוֹלִין לְמַנּוֹת אַחֵר, אֶלָּא הַנִּשְׁאָר יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁיִּרְצֶה וּכְמוֹ שֶׁצִּוָּה הַנּוֹתֵן (שָׁם וְשָׁם). וְעַיֵּן בחו"מ סִימָן ש"א. וַאֲפִלּוּ בִּצְדָקָה שֶׁל בְּנֵי עִיר אֵין אָדָם יָכוֹל לִתְבֹּעַ צְדָקָה, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ הַרְשָׁאָה מִן הַגַּבַּאי אוֹ טוֹבֵי הָעִיר. הַמַּקְדִּישׁ מָנֶה לִצְדָקָה וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם, מְסַדְּרִין לוֹ כְּמוֹ לִשְׁאָר בַּעַל חוֹב (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ס"ה שַׁעַר א').
  6. ו
    הַנּוֹדֵר צְדָקָה אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּיר לוֹ. וְאִם הִגִּיעַ לְיַד הַגַּבַּאי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵל עָלָיו.
  7. ז 2
    אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. כֵּיצַד, הָיָה לוֹ פִּקָּדוֹן בְּיַד אַחֵר, וְכָפַר בּוֹ זֶה שֶׁהִיא אֶצְלוֹ, אֵין הַבְּעָלִים יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁוֹ. אֲבָל אִם לֹא כָּפַר בּוֹ, הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת בְּעָלָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִטַּלְטְלִין. אֲבָל קַרְקַע שֶׁגְּזָלָהּ אַחֵר וְכָפַר בָּהּ, אִם יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ בְּדַיָּנִים הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַקְדִּישָׁהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הוֹצִיאָה, שֶׁהַקַּרְקַע עַצְמָהּ הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ. הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ וְלֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, שְׁנֵיהֶם אֵין יְכוֹלִים לְהַקְדִּישׁוֹ, זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַגָּה: אִם יֵשׁ לוֹ מַשְׁכּוֹן בְּיַד חֲבֵרוֹ, מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד הַלְוָאָתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ, וְהַמּוֹתָר יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ. (מָרְדְּכַי פ' הַמּוֹכֵר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִילוּ הַמּוֹתָר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ. (תא"ו ני"ט). הַמַּקְדִּישׁ שְׁטָר חוֹב צָרִיךְ כְּתִיבָה וּמְסִירָה כְּמוֹ בְּהֶדְיוֹט. (בֵּית יוֹסֵף סי' רנ"ט בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א).
  8. ח
    אִם יֵשׁ לוֹ חוֹב עַל אֶחָד וְאוֹמֵר: יִהְיֶה לְהֶקְדֵּשׁ אוֹ לִצְדָקָה, אֵינוֹ כְּלוּם. אֲבָל אִם אָמַר: חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי עַל פְּלוֹנִי, כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדִי אַקְדִּישֶׁנּוּ אוֹ אֶתְּנֶנּוּ לִצְדָקָה, חַיָּב לְהַשְׁלִים דְּבָרָיו לְהַקְדִּישׁוֹ וְלִתְּנוֹ כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ. וַאֲפִלּוּ הָאוֹמֵר: חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי יִהְיֶה לִצְדָקָה, אִם אָמַר כֵּן בִּפְנֵי ב"ח וּבִפְנֵי הַגַּבַּאי, אוֹ בִּפְנֵי טוֹבֵי הָעִיר אוֹ אָדָם חָשׁוּב שֶׁבָּעִיר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ר"י), זָכָה בּוֹ הַגַּבַּאי מִדִּין מַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּם, וַהֲרֵי הוּא צְדָקָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְאָסוּר לְשַׁנּוֹתוֹ.
  9. ט
    הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ חֵרְפוֹ, בְּעִנְיָן שֶׁחַיָּב לְפִי תַּקָּנַת הָעִיר ה' זְהוּבִים, וְאָמַר בִּפְנֵי הַגַּבַּאי אוֹ בִּפְנֵי טוֹבֵי הָעִיר: אֵינִי חָפֵץ בִּקְנָס אֶלָּא יִהְיֶה לִצְדָקָה, וְאַחַר כָּךְ פִּיְּסוֹ עַד שֶׁמָּחַל לוֹ, אֵין מְחִילָתוֹ כְּלוּם וְזָכוּ הָעֲנִיִּים בַּקְּנָס.
  10. י
    נָדַר לִצְדָקָה בְּאַסְמַכְתָּא, כְּגוֹן: אִם אֶעֱשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי אֶתֵּן כָּךְ וְכָךְ לִצְדָקָה, וַעֲשָׂאוֹ, חַיָּב לִתֵּן.
  11. יא
    אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם חֵרֶם לְהִתְגָּרֵשׁ, וְהֶעֱמִידוּ קְנָסוֹת עַל כָּכָה לִצְדָקָה, וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּיְּסוּ שֶׁלֹּא לְהִתְגָּרֵשׁ, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁפְּטוּרִים מֵהַקְּנָסוֹת. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר דְּבָרִים כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
  12. יב
    אָמַר לִתֵּן לַחֲבֵרוֹ מַתָּנָה אִם הוּא עָנִי, הָוֵי כְּנוֹדֵר לִצְדָקָה וְאָסוּר לַחֲזֹר בּוֹ.
  13. יג
    הָאוֹמֵר: חֵפֶץ פְּלוֹנִי אֲנִי נוֹתֵן לִצְדָקָה בְּכָךְ וְכָךְ, וְהוּא שָׁוֶה יוֹתֵר, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ דְּכָל אֲמִירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רְוָחָא לִצְדָקָה, אַמְרִינָן בֵּיהּ אֲמִירָתוֹ לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לְהֶדְיוֹט. (ר"ן פ"ק דְּקִדּוּשִׁין וּבְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי). אֲבָל אִם לֹא הָיָה שָׁוֶה יוֹתֵר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ הוּקַר, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָשַׁךְ וְלֹא נָתַן הַכֶּסֶף. הַגָּה: אִם חָשַׁב בְּלִבּוֹ לִתֵּן אֵיזֶה דָּבָר לִצְדָקָה, חַיָּב לְקַיֵּם מַחֲשַׁבְתּוֹ וְאֵין צָרִיךְ אֲמִירָה, אֶלָּא דְּאִם אָמַר כּוֹפִין אוֹתוֹ לְקַיֵּם. (מָרְדְּכַי פ"ק דְּקִדּוּשִׁין ובפ"ק דב"ב וּבְהַגָּהוֹת ובמהרי"ק שֹׁרֶשׁ קפ"ה ומהר"ר פֶּרֶץ וּבְהַגָּהוֹת סמ"ק וְרֹא"שׁ פ"ק דְּתַעֲנִית). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם לֹא הוֹצִיא בְּפִיו, אֵינוֹ כְּלוּם. (הָרֹא"שׁ כְּלָל י"ג). וְהָעִקַּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וְעַיֵּן בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן רי"ב.