יורה דעה סימן רנו

שולחן ערוך בספריא
  1. א 1
    כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִשְׂרָאֵל, חַיָּבִים לְהַעֲמִיד מֵהֶם גַבָּאֵי צְדָקָה אֲנָשִׁים יְדוּעִים וְנֶאֱמָנִים, שֶׁיִּהְיוּ מְחַזְּרִים לִגְבּוֹת מִכָּל אֶחָד מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לִתֵּן וְדָבָר הַקָצוּב עָלָיו, וְהֵם מְחַלְקִים הַמָּעוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וְנוֹתְנִים לְכָל עָנִי מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לוֹ לְשִׁבְעָה יָמִים, וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת קֻפָּה. וְכֵן מַעֲמִידִים גַבָּאִים שֶׁלוֹקְחִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִכָּל חָצֵר וְחָצֵר פַּת וּמִינֵי מַאֲכָל אוֹ פֵּרוֹת אוֹ מָעוֹת מִמִּי שֶׁמִּתְנַדֵּב לְפִי שָׁעָה, וּמְחַלְקִין אֶת הַגִבּוּי לָעֶרֶב בֵּין הָעֲנִיִּים, וְנוֹתְנִים מִמֶּנּוּ לְכָל עָנִי פַּרְנָסַת יוֹמוֹ, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא תַּמְחוּי. מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶם קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, אֲבָל תַּמְחוּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בּוֹ. הַגָּה: וְלָכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוֹן שִׁבְעָה יָמִים, לֹא יִקַּח מִן הַקֻּפָּה וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוֹן יוֹם אֶחָד, לֹא יִקַּח מִן הַתַּמְחוּי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן רנ"ג. וּצְרִיכִים הַגַּבָּאִים שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱמָנִים וַחֲכָמִים וִידַקְדְּקוּ עַל הָעֲנִיִּים שֶׁלֹּא יִהְיוּ רַמָּאִים. וְכָל שֶׁהַגַּבַּאי אֵינוֹ נֶאֱמָן, אָסוּר לִתֵּן צְדָקָה עַל יָדוֹ (הַכֹּל בָּטּוּר).
  2. ב
    בְּתַעֲנִית מְחַלְקִים מְזוֹנוֹת לַעֲנִיִּים. וְכָל תַּעֲנִית שֶׁאָכְלוּ הָעָם וְלָנוּ וְלֹא חִלְקוּ צְדָקָה לַעֲנִיִּים, הֲרֵי אֵלוּ כְּשׁוֹפְכֵי דָּמִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁלֹּא נָתְנוּ לָהֶם הַפַּת וִהַפֵּרוֹת, אֲבָל אִם אִחֲרוּ הַמָּעוֹת אוֹ הַחִטִּים אֵינָם כְּשׁוֹפְכֵי דָּמִים.
  3. ג
    ֹ הַקֻפָּה אֵינָהּ נִגְבֵּית בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם, שֶׁאֵין עוֹשִׂים שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם. אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּגְבֵּית, אֶחָד נֶאֱמָן עָלֶיהָ לִהְיוֹת גִזְבָּר. וְכֵן יְכוֹלים לְמַנּוֹת שְׁנֵי אַחִים לִהְיוֹת גִזְבָּרִים. וְאֵינָהּ מִתְחַלֶקֶת אֶלָא בִּשְׁלֹשָׁה, לְפִי שֶׁהוּא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת לְעַיֵּן עַל כָּל עָנִי וְעָנִי כַּמָּה רָאוּי לִתֵּן לוֹ. וְתַמְחוּי, כְּמוֹ שֶׁמִּתְחַלֶקֶת בִּשְׁלֹשָׁה כָּךְ אֵינָהּ נִגְבֵּית אֶלָא בִּשְׁלֹשָׁה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דָּבָר קָצוּב, וּצְרִיכִים לְעַיֵּן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּמָּה רָאוּי שֶׁיִּתֵּן.
  4. ד
    הַתַּמְחוּי נִגְבֵּית בְּכָל יוֹם, וְהַקֻפָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. הַתַּמְחוּי לַעֲנִיֵּי עוֹלָם, וְהַקֻפָּה לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר בִּלְבַד. רַשָּׁאִים בְּנֵי הָעִיר לַעֲשׂוֹת קֻפָּה תַּמְחוּי, וְתַמְחוּי קֻפָּה, וּלְשַׁנּוֹתָם לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצוּ מִצָּרְכֵי צִבּוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְנוּ כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁגָבוּ. וְאִם הָיָה בַּמְּדִינָה חָכָם גָדוֹל שֶׁהַכֹּל גוֹבִים עַל דַּעְתּוֹ, וְהוּא יְחַלֵק לָעֲנִיִּים כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְאֶה, הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְשַׁנּוֹתוֹ לְכָל מַה שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ מִצָּרְכֵי צִבּוּר. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין לְגַבַּאי הַמְמֻנֶּה מִבְּנֵי הָעִיר. (מהרי"ק שֹׁרֶשׁ ה'). וְהוּא הַדִּין בְּיָחִיד שֶׁהִתְנַדֵּב צְדָקָה וּנְתָנָהּ לְגַבַּאי (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר"ן וּמַהֲרַ"ם וְרֹא"שׁ ומהרי"ק). אֲבָל אִם מִנָּה בְּעַצְמוֹ גַּבָּאִים, אֵין בְּנֵי הָעִיר יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹתָהּ, דְּלֹא עַל דַּעְתָּן הִתְנַדֵּב. וְכֵן אִם פֵּרֵשׁ הַנּוֹתֵן וְאָמַר שֶׁיִּתְּנוּ לַעֲנִיֵּי הָעִיר אוֹ לְעָנִי פְּלוֹנִי, אֵין לָהֶם לְשַׁנּוֹת אֲפִלּוּ לְתַלְמוּד תּוֹרָה. (כֵּן מַשְׁמָע במהרי"ו סי' כ"ו). בְּנֵי הָעִיר שֶׁמִּנּוּ גַּבַּאי וְנִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה וְנִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה, וַעֲדַיִן מָעוֹת צְדָקָה בְּיַד הַגַּבַּאי, אִם הָיָה רְשׁוּת בְּיַד הַגַּבַּאי בִּתְחִלָּה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיִּרְצֶה, גַּם עַתָּה יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁיִּרְצֶה. וְאִם בִּתְחִלָּה הֻצְרַךְ לִמָּלֵךְ בִּבְנֵי הָעִיר, גַּם עַכְשָׁו יַעֲשֶׂה כֵן. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמָּלֵךְ, אוֹ שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהַשְׁווֹת דַּעְתָּם, יַעֲשֶׂה הַגַּבַּאי מַה שֶּׁיִּרְצֶה וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ דְּבַר מִצְוָה. (מהרי"ק שֹׁרֶשׁ קכ"ג) וְע"ל סִימָן רנ"ט סָעִיף ב'.
  5. ה 2
    מִי שֶׁיָּשַׁב בִּמְדִינָה ל' יוֹם, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה לְקֻפָּה עִם בְּנֵי הַמְּדִינָה. יָשַׁב שָׁם ג' חֳדָשִׁים, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן לַתַּמְחוּי, יָשַׁב שָׁם ו' חֳדָשִׁים, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה בַּכְּסוּת שֶׁמְּכַסִים בָּהּ עֲנִיֵּי הָעִיר. יָשַׁב שָׁם ט' חֳדָשִׁים, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה לַקְבוּרָה שֶׁקוֹבְרִים בָּהּ אֶת הָעֲנִיִּים וְעוֹשִׂים לָהֶם כָּל צָרְכֵי קְבוּרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבָא לָגוּר וְאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּקֵעַ. אֲבָל אִם בָּא לָעִיר כְּדֵי לְהִשְׁתַּקֵעַ, כּוֹפִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְכֵן בְּנֵי עִיר חֲדָשָׁה כּוֹפִין זֶה אֶת זֶה מִיָּד (מהרי"ק שֹׁרֶשׁ י"ז). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַזְּמַן הַזֶּה מְשַׁעֲרִים לַכֹּל בִּשְׁלֹשִׁים יוֹם (סְמַ"ק וְכָל בּוֹ).
  6. ו
    מִי שֶׁהָלַךְ בִּסְחוֹרָה וּפָסְקוּ עָלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁהָלַךְ שָׁם, צְדָקָה, הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר. וְאִם הָיוּ רַבִּים וּפָסְקוּ עֲלֵיהֶם צְדָקָה, נוֹתְנִים, וּכְשֶׁבָּאִים מְבִיאִים אוֹתָהּ עִמָּהֶם וּמְפַרְנְסִים בָּהּ עֲנִיֵּי עִירָם. הַגָּה: וְהָא דִּצְרִיכִין לִתֵּן, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. לָכֵן חוֹזְרִים וְלוֹקְחִים מֵהֶם וּמְבִיאִים לְעִירָן (מָרְדְּכַי פ' בְּנֵי הָעִיר). וְדַוְקָא בִּצְדָקָה שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹתְנִין אִלּוּ נִשְׁאֲרוּ בְּעִירָן, וְלָכֵן אִכָּא חֲשָׁדָא, אֲבָל לִצְדָקָה שֶׁאַף בְּעִירָן הָיוּ נוֹתְנִין, אֵין צְרִיכִין לִתֵּן כְּלָל, דְּוַדַּאי יִתְּנוּ בְּעִירָן. (מָרְדְּכַי פ"ק דב"ב). מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָעוֹת אֲחֵרִים לְמַחֲצִית שָׂכָר אוֹ בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְנוֹתְנִין מַעֲשֵׁר מִן הָרֶוַח, צָרִיךְ לִתֵּן הָרֶוַח לִבְעָלָיו וְהוּא יִתְּנֶנּוּ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה, אִם לֹא שֶׁיֵּשׁ תַּקָּנָה בָּעִיר לִתֵּן מִכָּל מַה שֶּׁמַּרְוִיחַ, אֲפִלּוּ עִם מָעוֹת אֲחֵרִים. (מָרְדְּכַי פ' הַגּוֹזֵל בַּתְרָא תשו' ה"ר טוּבְיָה וּבְהַגָּהַת מָרְדְּכַי פ"ק דב"ב). וְאִם יֵשׁ שָׁם חֶבֶר עִיר, יִתְּנוּ לַחֶבֶר עִיר וְהוּא מְחַלְקָהּ כְּפִי שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ.