א
הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹק בַּסִימָנִים אַחַר שְׁחִיטָה אִם נִשְׁחֲטוּ רֻבָּן, אוֹ שֶׁיִּרְאֶה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה שֶׁהֵם שְׁחוּטִין רֻבָּן; וְאִם לֹא רָאָה שֶׁרֻבָּן שְׁחוּטִין, אָסוּר. הַגָּה: וְנָהֲגוּ לִבְדֹּק בְּדֶרֶךְ זֶה, שֶׁתּוֹקֵף אֲגוּדָל עַל שִׁפּוּי כּוֹבַע וּמִתּוֹךְ הַדַּחַק יִפָּלְטוּ הַסִּימָנִים לַחוּץ, וְאָז יָכוֹל לִרְאוֹת אִם נִשְׁחֲטוּ רֻבָּן, גַּם אִם עֲבִיד שְׁמוּטָה, כִּי אִם לֹא יִכָּנְסוּ הַסִּימָנִים לִפְנִים לְאַחַר שֶׁהֵסִיר אֶצְבָּעוֹ, הֲוָה שְׁמוּטָה וּטְרֵפָה (הַגָּהוֹת בִּשְׁחִיטוֹת). מִיהוּ, אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחַר שְׁמוּטָה, דְּסָמְכִינָן אָרֻבָּא כְּמוֹ בִּשְׁאָר טְרֵפוֹת; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁהֵם שְׁחוּטִין בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה בְּלֹא הַגְרָמָה. הַגָּה: וְיֵשׁ לִבְדֹּק אַחַר זֶה קֹדֶם שֶׁיִּזְרֹק הָעוֹף מִיָּדוֹ (מהרי"ק שֹׁרֶשׁ ל"ח בְּשֵׁם שְׁחִיטוֹת אַשְׁכְּנָזִים) ; אֲבָל אִם לֹא בְּדָקוֹ תְּחִלָּה, בּוֹדֵק אַחַר כָּךְ וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמֶּא עַל יְדֵי הַפִּרְכּוּס נִתְרַחֵב הַחֲתָךְ (סְבָרַת מהרי"ק שָׁם).
