-
א
אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפֻנְדְּקָאוֹת שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְאֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה לְרוֹעֶה שֶׁלָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים עַל הָרְבִיעָה. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁאֵינָם חֲשׁוּדִים בָּהּ, וְאַדְּרַבָּה מַכִּים וְעוֹנְשִׁים עָלֶיהָ, מֻתָּר. אֵין מוֹסְרִים לָהֶם תִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר אוֹ לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, דְּמָשְׁכֵי לֵהּ לְמִינוּת.
-
ב
לֹא יִתְיַחֵד יִשְׂרָאֵל עִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים.
-
ג
אִם נִזְדַּמֵּן לוֹ בַּדֶּרֶךְ עוֹבֵד כּוֹכָבִים חָגוּר סַיִף, טוֹפְלוֹ לִימִינוֹ. הָיָה לָעוֹבֵד כּוֹכָבִים מַקֵּל בְּיָדוֹ, טוֹפְלוֹ לִשְׂמֹאלוֹ. (טוּר). הָיוּ עוֹלִים בַּעֲלִיָּה אוֹ יוֹרְדִים בִּירִידָה, לֹא יְהֵא יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה וְהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְמַעְלָה. וּמִכָּל מָקוֹם טוֹפְלוֹ קְצָת לִימִינוֹ, (ר"ן פֶּרֶק אֵין מַעֲמִידִין). וְלֹא יִשְׁחֶה לְפָנָיו לְעוֹלָם. שָׁאַל לוֹ: לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ, אִם הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ פַּרְסָה יֹאמַר: שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת אֲנִי הוֹלֵךְ. הַגָּה: בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לֵילֵךְ לַמֶּרְחָץ בְּלֹא מִכְנָסַיִם, אָסוּר לֵילֵךְ לְמֶרְחָץ שֶׁרוֹחֲצִים בּוֹ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עֲרֻמִּים. אֲבָל אִם הַיִּשְׂרָאֵל כְּבַר בַּמֶּרְחָץ וּבָאוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֵין צָרִיךְ לָצֵאת (מָרְדְּכַי פֶּרֶק כ"ה).
-
ד
לֹא תִּתְיַחֵד יִשְׂרְאֵלִית עִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֲפִלּוּ הֵם רַבִּים וּנְשׁוֹתֵיהֶם עִמָּהֶם.