יורה דעה סימן יד

הַמַּקְשָׁה לֵילֵד וְהוֹצִיא הָעֻבָּר אֶת רֹאשׁוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִירוֹ, הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד וְאֵינוֹ נִתָּר בִּשְׁחִיטַת אִמּוֹ; לְפִיכָךְ, אִם הוּא בֶּן ח' חַי אוֹ מֵת, אוֹ בֶּן ט' מֵת, אָסוּר; וְאִם הוּא בֶּן ט' חַי, נִתָּר בִּשְׁחִיטַת עַצְמוֹ.

הוֹצִיא יָדוֹ וְהֶחֱזִירָהּ פי' קֹדֶם שְׁחִיטָה, מַה שֶּׁיָּצָא מִן הָאֵבֶר לַחוּץ, אָסוּר; אֲבָל מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ בִּפְנִים, וּמְקוֹם חֲתָךְ, מֻתָּר; לֹא הֶחֱזִירָהּ קֹדֶם שְׁחִיטָה, גַּם מְקוֹם הַחֲתָךְ אָסוּר, אֲבָל מַה שֶּׁבִּפְנִים, מֻתָּר אֲפִלּוּ הוּא מִעוּטוֹ. הַגָּה: וְכָל זֶה לֹא אַיְרִי אֶלָּא לְעִנְיַן שֶׁיְּהֵא נִתָּר בִּשְׁחִיטַת אִמּוֹ, כִּשְׁאָר עֻבָּר הַנִּמְצָא בָּהּ. אֲבָל אִם יָלְדָה אוֹתָהּ הַבְּהֵמָה אַחַר כָּךְ, גַּם הָאֵבָר שֶׁיָּצָא וְהֶחֱזִירוֹ, שָׁרֵי, דִּשְׁחִיטַת עַצְמוֹ מַתִּיר הַכֹּל. (כָּךְ הֶעֱלָה הַבֵּית יוֹסֵף וְר"י ן' חָבִיב וְכָל בּוֹ בְּשֵׁם י"א וְכֵן הוֹכִיחַ מַהַרְשַׁ"ל פֶּרֶק הַמַּקְשָׁה סי' א' וְכֵן מַשְמָעוּת הַפּוֹסְקִים וְהוּא פָּשׁוּט).

אִם יָצָא רֹב הָעֻבָּר, הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. וְאִם יָצָא חֶצְיוֹ בְּרֹב אֵבֶר, אוֹ שֶׁיָּצָא רֻבּוֹ בְּמִעוּט אֵבֶר, הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד.

הוֹצִיא אֵבֶר א' וְהֶחֱזִירוֹ, וְחָזַר וְהוֹצִיא אֵבֶר אַחֵר וְהֶחֱזִירוֹ עַד שֶׁהִשְׁלִים לְרֹב, הַמִּעוּט שֶׁלֹּא יָצָא, מֻתָּר; וְאִם חָתַךְ כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ, גַּם הַמִּעוּט שֶׁנִּשְׁאַר בִּפְנִים אָסוּר.

עֻבָּר שֶׁהוֹצִיא אֵבֶר וְנֶאֱסַר הָאֵבֶר, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁחֲטָה הָאֵם, וְהוֹצִיאוּ הָעֻבָּר וַהֲרֵי הִיא נְקֵבָה, הֶחָלָב שֶׁלָּהּ אָסוּר לִשְׁתּוֹתוֹ, הוֹאִיל וְהוּא בָּא מִכְּלַל הָאֵבָרִים, וְיֵשׁ בָּהּ אֵבֶר א' אָסוּר, וַהֲרֵי זֶה כַּחֲלֵב טְרֵפָה שֶׁנִּתְעָרֵב בַּחֲלֵב כְּשֵׁרָה.

הַמּוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי הַבְּהֵמָה וְחָתַךְ מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְהִנִּיחַ הַחֲתִיכוֹת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ, הֲרֵי אוֹתָן הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ; אֲבָל אִם חָתַךְ מִן הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ וְלֹא הוֹצִיאוֹ, וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ, הֲרֵי חֲתִיכַת הָעֻבָּר אוֹ אֶבְרוֹ מֻתָּר, הוֹאִיל וְלֹא יָצָא (רַמְבַּ"ם דִּין ט'). הַגָּה: וְאִם שָׁחַט עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ, לֹא מִקְרֵי שְׁחִיטָה. (רַ"ן וּבַעְיָא פ' בְּהֵמָה הַמַּקְשָׁה וְלָא אִפְשְׁטָא).