יורה דעה סימן יג

בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף טְעוּנִין שְׁחִיטָה; דָּגִים וַחֲגָבִים אֵין טְעוּנִין שְׁחִיטָה. הַגָּה: וּמֻתָּר לְאָכְלָם מֵתִים אוֹ לַחְתֹּךְ מֵהֵם אֵבֶר וּלְאָכְלוֹ, אֲבָל אָסוּר לְאָכְלָן חַיִּים מִשּׁוּם: בַּל תְּשַׁקְּצוּ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק א' הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי ותוס').

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה וְנִמְצֵאת כְּשֵׁרָה, וּמָצָא בָּהּ עֻבָּר בֶּן ח' בֵּין חַי בֵּין מֵת, אוֹ בֶּן ט' מֵת, מֻתָּר בַּאֲכִילָה וְאֵינוֹ טָעוּן שְׁחִיטָה; וְאִם מָצָא בָּהּ בֶּן ט' חַי, אִם הִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע, טָעוּן שְׁחִיטָה, אֲבָל שְׁאָר טְרֵפוֹת אֵינוֹ אוֹסֵר אוֹתוֹ; וְאִם לֹא הִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע, אֵינוֹ טָעוּן שְׁחִיטָה; וְאִם פַּרְסוֹתָיו קְלוּטוֹת (פי' שֶׁפַּרְסָתוֹ כֻּלָּהּ אַחַת וְאֵינָהּ סְדוּקָה), אוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ שׁוּם שְׁאָר דָּבָר תָּמוּהַּ, (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי), אַף עַל פִּי שֶׁהִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֵינוֹ טָעוּן שְׁחִיטָה; וְיֵשׁ מְגַמְגְּמִין בַּדָּבָר.

אִם לֹא שָׁחַט הָאֵם, אֶלָּא קְרָעָהּ, וְכֵן אִם שְׁחָטָהּ וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ אוֹ שֶׁנִּמְצֵאת טְרֵפָה, אִם הָעֻבָּר הַנִּמְצָא בָּהּ בֶּן ט' חַי, טָעוּן שְׁחִיטָה לְעַצְמוֹ וְנִתָּר בָּהּ; וְאִם הוּא בֶּן ט' מֵת אוֹ בֶּן ח' אֲפִלּוּ חַי, הֲרֵי זֶה אָסוּר. הַגָּה: וְעַכְשָׁו אֵין לְהַתִּיר שׁוּם וָלָד הַנִּמְצָא בִּבְהֵמָה, אִם הָאֵם טְרֵפָה, (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי בְּשֵׁם סְמַ"ג סוֹף לָאוִין קל"ו ואו"ה סוֹף כְּלָל נ"ה), וְלֹא מְהַנֵּי לוֹ שְׁחִיטַת עַצְמוֹ דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא אֵינוֹ בֶּן ט'.

בֶּן ט' חַי שֶׁנִּמְצָא בִּמְעֵי שְׁחוּטָה כְּשֵׁרָה, וְגָדַל וּבָא עַל בְּהֵמָה דְּעָלְמָא וְהוֹלִיד, אוֹתוֹ הַוָּלָד אֵין לוֹ תַּקָּנָה בִּשְׁחִיטָה. וְאִם בָּא עַל בַּת פְּקוּעָה כַּיּוֹצֵא בּוֹ, הֲרֵי בְּנוֹ וּבֶן בְּנוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, כָּמוֹהוּ, וְכֻלָּם צְרִיכִים שְׁחִיטָה מִדִּבְרֵיהֶם, וְאֵין הַטְּרֵפוּת פּוֹסֵל בָּהֶם.

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה וּמָצָא בָּהּ דְּמוּת עוֹף, אע"פ שֶׁהוּא עוֹף טָהוֹר, הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּאֲכִילָה; לֹא הֻתַּר מִן הַנִּמְצָא בַּבְּהֵמָה, אֶלָּא מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְסָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ פַּרְסוֹתָיו קְלוּטוֹת, רַק שֶׁיְּהֵא דּוֹמֶה לִבְהֵמָה שֶׁבְּמִינָהּ מִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְסָה. (עי' ס"ק כ')

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה וּמָצָא בָּהּ בְּרִיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת, אָסוּר.