שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַגּוֹזֵל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה וְאֵינוֹ יוֹדֵע לְאֵיזֶה מֵהֶם גָּזַל, כָּל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: אוֹתִי גָּזַל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁגָּזַל, הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם נִשְׁבָּע שֶׁזֶּה גְּזָלוֹ, וּמְשַׁלֵּם גְּזֵלָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
  2. ב
    אָמַר לִשְׁנַיִם: גָּזַלְתִּי אֶת אֶחָד מִכֶּם וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ, אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא מָנֶה, וְהֵם חוֹלְקִים בֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁנִּגְזְלוּ, אֶלָּא עַל פִּיו; וְעִם כָּל זֶה אִם בָּא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, חַיָּב לְשַׁלֵּם כָּל הַגְּזֵלָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁתָּבְעוּ אֶת אֶחָד, וְכָל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר לוֹ: גְּזַלְתַּנִי מָנֶה, וְהוּא מֵשִׁיב: אֱמֶת שֶׁגָּזַלְתִּי אֶת אֶחָד מִכֶּם מָנֶה, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מִכֶּם, חַיָּב לְשַׁלֵּם לְכָל אֶחָד מֵהֶם מָנֶה. הַגָּה: וְכֵן אִם גָּזַל לִשְׁנַיִם, לְאֶחָד מָנֶה וּלְאֶחָד מָאתַיִם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם תּוֹבְעוֹ מָאתַיִם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי גָזַל מָאתַיִם, נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מָאתַיִם. גָּזַל לְאֶחָד, וְאֵינוֹ יוֹדֵע אִם הֶחֱזִיר לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ, חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ אִם בָּא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. אֲבָל אִם אָמַר לְאֶחָד: אֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּזַלְתִּיךָ אִם לָאו, אֲפִלּוּ בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ (טוּר).