חושן משפט סימן שסו

גַּזְלָן מְפֻרְסָם שֶׁעֲסָקָיו בְּכָךְ וּתְשׁוּבָתוֹ קָשָׁה הַבָּא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מֵעַצְמוֹ, אִם אֵין הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה; וְאִם רָצָה לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם וְהֶחֱזִיר, אֵין מוֹחִין בְּיַד הַנִּגְזָל מִלְּקַבְּלוֹ. הַגָּה: וְכֵן אִם לֹא בָּא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מֵעַצְמוֹ, רַק שֶׁהַנִּגְזָל צָרִיךְ לְתָבְעוֹ, מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לְהַחֲזִיר (טוּר ס"א).

הָרוֹעִים וְהַגַּבָּאִים וְהַמּוֹכְסִים, תְּשׁוּבָתָן קָשָׁה מִפְּנֵי שֶׁגָּזְלוּ אֶת הָרַבִּים וְאֵין יוֹדְעִים לְמִי יַחְזְרוּ, לְפִיכָךְ יַעֲשׂוּ בּוֹ צָרְכֵי רַבִּים, כְּגוֹן בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. הַגָּה: גַּזְלָן שֶׁהֶחֱזִיר, אִם צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים, דִּינוֹ כְּמוֹ בְּגַנָּב (טוּר ס"ג). וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שנ"ה:

הָיָה כְּלִי בְּיַד בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ, וּלְקָחוֹ אֶחָד מֵהֶם וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, הֲרֵי זֶה שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת, וְנַעֲשָׂה בִּרְשׁוּתוֹ, וְנִתְחַיֵב בָּאֳנָסִין עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ לַבְּעָלִים. לְפִיכָךְ, אִם הֶחֱזִירוֹ לַקָּטָן שֶׁהָיָה בְיָדוֹ, וְאָבַד מִמֶּנּוּ אוֹ נִשְׁבַּר, חַיָּב לְשַׁלֵּם.

הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בַּיִּשּׁוּב, וּבָא לְהַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר, לֹא יָצָא; וְאִם יִרְצֶה הַנִּגְזָל לֹא יִקָּחֶנּוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיִשּׁוּב; אֲבָל אִם מַחֲזִירוֹ בַּיִּשּׁוּב, אֲפִלּוּ אֵינוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁגְּזָלוֹ, יָצָא: