שולחן ערוך בספריא
  1. א
    מִי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי בְּפָנָיו וְנָטַל כֵּלִים, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה נָטַל, נִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפָּטָיו בְּסִימָן צ'.
  2. ב
    רָאוּהוּ עֵדִים שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ בֵּית חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא בִפְנֵי בַעַל הַבַּיִת, וְנָטַל מִשָּׁם כֵּלִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיאָם מְגֻלִּים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה עָשׂוּי לִמְכֹּר אֶת כֵּלָיו, אִם טָעַן וְאָמַר: דֶּרֶךְ גָּזֵל לְקָחָם, וַהֲלָה אוֹמֵר: בִּרְשׁוּתְךָ בָּאתִי וְאַתָּה מְכַרְתָּם לִי אוֹ נְתַתָּם לִי, אוֹ: בְּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ תְּפַסְתִּים, אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְבֵית חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְנָטַל כֵּלִים מִשָּׁם, וְהוֹצִיאָם בִּפְנֵי עֵדִים הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת גַּזְלָן; לְפִיכָךְ, מַחֲזִיר הַכֵּלִים לְבַעַל הַבַּיִת וְאֵין כָּאן שְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי הָעֵדִים רָאוּ מַה גָּזַל; וְאַחַר שֶׁיַּחֲזִיר חוֹזֵר וְתוֹבֵעַ אֶת בַּעַל הַבַּיִת בְּכָל מַה שֶּׁיִּטְעֹן, וְהַדִּין בֵּינֵיהֶם.
  3. ג
    וְכֵן אִם הָיָה שָׁם עֵד אֶחָד בִּלְבַד, וּבַעַל הַבַּיִת טוֹעֵן שֶׁגָּזוּל הוּא כְּלִי זֶה בְּיָדוֹ, וַהֲלָה אוֹמֵר: לָקוּחַ הוּא בְּיָדִי, אוֹ: בְּחוֹב גְּבִיתִיו, אוֹ: שֶׁלִּי הָיָה וּפִקָּדוֹן הוּא אֶצְלְךָ, הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַחֲזִיר הַכְּלִי לִבְעָלָיו בְּלֹא שְׁבוּעָה, שֶׁאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי עֵדִים הָיָה חַיָּב לְשַׁלֵּם, וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא עֵד אֶחָד חַיָּב שְׁבוּעָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מַכְחִישׁ אֶת הָעֵד, וְכָל הַמְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, מְשַׁלֵּם. לְפִיכָךְ, אִם כָּפַר וְאָמַר: לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵיתוֹ וְלֹא נָטַלְתִּי כְלוּם, הוֹאִיל וְאֵין שָׁם אֶלָּא עֵד אֶחָד וְהוּא מַכְחִישׁוֹ, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לָקַח מִבֵּיתוֹ כְּלוּם, וְנִפְטָר. (ע"ל סִימָן צ' ס"ג).
  4. ד
    חָטַף לְשׁוֹן כֶּסֶף מִיַּד חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי עֵד אֶחָד, וְאָמַר: חָטַפְתִּי וְדִידִי חָטַפְתִּי, חַיָּב לְהַחֲזִיר.
  5. ה
    חָטַף מִמֶּנּוּ זְהוּבִים בִּפְנֵי עֵד אֶחָד, וְהוּא אוֹמֵר: שֶׁלִּי חָטַפְתִּי וְעֶשְׂרִים הָיוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָעֵד יוֹדֵעַ כַּמָּה חָטַף, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם הָעֶשְׂרִים, שֶׁהֲרֵי יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁזְּהוּבִים חָטַף, וְנִמְצָא שֶׁהוּא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, וּמְשַׁלֵּם:
  6. ו
    אָמַר הַחוֹטֵף: עֶשְׂרִים חָטַפְתִּי וְשֶׁלִּי הֵם, וְהַנִּגְזָל אוֹמֵר: מֵאָה חָטַף, מְשַׁלֵּם הָעֶשְׂרִים שֶׁהוֹדָה בָהֶם, וְעַל הַשְּׁאָר נִשְׁבָּע הֶסֵת.
  7. ז
    נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְנָטַל מִשָּׁם כֵּלִים בִּפְנֵי עֵד אֶחָד, וְאֵין הָעֵד יוֹדֵעַ כַּמָּה נָטַל, בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: עֶשְׂרִים כֵּלִים הָיוּ בְבֵיתִי, וְגַזְלָן אוֹמֵר: לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא עֲשָׂרָה וְהֵם שֶׁלִּי, חַיָּב לְהַחֲזִיר הָעֲשָׂרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע עַל הַשְׁאָר אֲפִלּוּ שְׁבוּעַת הֶסֵת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן עַל הַגַּזְלָן טַעֲנַת וַדַּאי.
  8. ח
    (כָּפוּל לְעֵיל סִימָן ע"ה ס"ח) הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: גְּזַלְתַּנִי מֵאָה, אִם אָמַר: לֹא גָּזַלְתִּי, נִשְׁבָּע הֶסֵת; וְאִם הוֹדָה שֶׁגְּזָלוֹ חֲמִשִּׁים, מְשַׁלֵּם חֲמִשִּׁים, וְנִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה עַל הַשְּׁאָר, כִּשְׁאָר הַנִּשְׁבָּעִים, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻחְזַק גַּזְלָן בְּעֵדִים.
  9. ט
    וְכֵן הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ וּגְזָלוֹ כֵּלִים, וְהוּא אוֹמֵר: דֶּרֶךְ מַשְׁכּוֹן לְקַחְתִּים בְּחוֹבִי שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ, וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, הוֹאִיל וְאֵין שָׁם (עֵדִים) מְעִידִים שֶׁגָּזַל, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה חוֹבוֹ מֵהַמַּשְׁכּוֹן: