חושן משפט סימן לו

עֵדִים רַבִּים, שֶׁנִּמְצָא אֶחָד מֵהֶם קָרוֹב אוֹ פָסוּל, עֵדוּתָן בְּטֵלָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד. אֲבָל אִם לֹא נִתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד, תִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר. וְכֵיצַד בּוֹדְקִים הַדָּבָר, אוֹמְרִים לָהֶם בֵּית דִּין: כְּשֶׁרְאִיתֶם דָּבָר זֶה, בָּאתֶם כְּדֵי לְהָעִיד אוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת בִּלְבַד, כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר: לְהָעִיד בָּאתִי, מַפְרִישִׁים אוֹתוֹ, אִם נִמְצָא בְּאֵלּוּ שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהָעִיד קָרוֹב אוֹ פָסוּל, עֵדוּתָן בְּטֵלָה אֲפִלּוּ לֹא יָדְעוּ זֶה מִזֶּה. (תּוֹסָפוֹת). וְאִם הָיוּ כָּל הָעֵדִים כְּשֵׁרִים, אֶחָד שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָעִיד וְאֶחָד שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהָעִיד וְרָאָה הַדָּבָר וְכִוֵּן עֵדוּתוֹ, חוֹתְכִין הַדִּין עַל פִּי עֵדוּתוֹ. הַגָּה: אֲבָל אֵינָן יְכוֹלִים לִכְתֹּב שְׁטָר עַל כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּ הַקִּנְיָן, וּסְתָם קִנְיָן לִכְתִיבָה עוֹמֵד, הוֹאִיל וְלֹא הִזְמִינָם לְכָךְ (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א סִימָן אֶלֶף וְע"ג) וְע"ל סִימָן ל"ט סָעִיף ה'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ כִּוֵּן לִרְאוֹת כְּדֵי לְהָעִיד, אֵינוֹ פוֹסֵל אֶלָּא אִם כֵּן בָּא לְבֵית דִּין וְהֵעִיד; דְּתַרְתֵּי בָעֵינָן, כִּוֵּן לִרְאוֹת כְּדֵי לְהָעִיד, וּבָא לְבֵית דִּין וְהֵעִיד. הַגָּה: שְׁטָר שֶׁחָתַם עָלָיו עֵד פָּסוּל וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָעֵדוּת, מִכָּל מָקוֹם, אִם הָעֵדִים הַכְּשֵׁרִים זוֹכְרִים הָעֵדוּת עַל יְדֵי רְאִיַּת הַשְּׁטָר, יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהָעִיד לְבַד לִפְנֵי בֵּית דִּין, וּבֵית דִין יִכְתְּבוּ עֵדוּתָן וְחָשׁוּב שְׁטָר (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ כְּלָל ס' סִימָן ה'). תַּקָּנַת הַקָּהָל שֶׁחָתוּם עָלֶיהָ עֵד פָּסוּל, אוֹ שְׁטָר שֶׁחָתַם עָלָיו בַּעַל דָּבָר עַצְמוֹ, כָּשֵׁר בַּאֲחֵרִים, דְּאֵלּוּ לֹא נִתְכַּוְּנוּ לְהָעִיד (רִיבָ"שׁ ס"ס קצ"ה) וְע"ל סִימָן מ"ה סָעִיף י"ב וְי"ג. וְאִם הִזְמִין הַתּוֹבֵעַ עֵדִים כְּשֵׁרִים, וְעָמְדוּ שָׁם קְרוֹבִים וּפְסוּלִים, אֲפִלּוּ נִתְכַּוְּנוּ לְהָעִיד, וְהֵעִידוּ, לֹא נִתְבַּטְּלָה עֵדוּת הַכְּשֵׁרִים. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ לְעֵדוּת וּמְצַוֶּה לְהַחֲרִים (עַל) כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת שֶׁיָּבֹא וְיָעִיד, וְהֵעִידוּ כְּשֵׁרִים וּפְסוּלִים, לֹא נִתְבַּטְּלָה עֵדוּת הַכְּשֵׁרִים, שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא בִּרְאוּיִים לְהָעִיד.

אִם הֵעִיד קָרוֹב עִם רָחוֹק, וְאֵין הָרָחוֹק יוֹדֵעַ בְּקֻרְבָתוֹ שֶׁל זֶה (טוּר בְּשֵׁם הרי"ף וש"פ), יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעֵדוּת הָרָחוֹק כְּשֵׁרָה וּמְחַיְּבוֹ שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁלֹּא הִכִּיר בְּקֻרְבָתוֹ. וְהוּא שֶׁאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ, אֲבָל אִם הוּא רָגִיל אֶצְלוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹלֵק עַל זֶה, וְאוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ לֹא הִכִּיר בְּקֻרְבָתוֹ, נִתְבַּטְּלָה עֵדוּת הָרָחוֹק, כֵּיוָן שֶׁהֵעִיד הַפָּסוּל עִמּוֹ בְּבֵית דִּין (טוּר).