א
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב אֵינוֹ יָכוֹל לְכֹפָן, אֲפִלּוּ הוֹסִיף עַל שְׂכָרָן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתְנָה כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁשְּׂכָרָן. הַגָּה: לֹא הָיָה מִנְהָג בָּעִיר, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן: אֲנִי שׂוֹכֵר אֶתְכֶם כְּדִין תּוֹרָה, חַיָּבִין לָצֵאת מִבֵּיתָם בִּזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְלַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים (טוּר ס"ד). וּבְעֶרֶב שַׁבָּת, מַקְדִּים עַצְמוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁיּוּכַל לְמַלְאוֹת לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וְלִצְלוֹת לוֹ דָּג קָטָן וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר (שָׁם ס"ה בְשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי). לֹא הָיָה מִנְהָג בָּעִיר, אֲבָל רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר בָּאִין מִמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מִנְהָג, אָזְלִינָן בָּתַר מִנְהַג הָעִיר שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם. הָלַךְ מִמָּקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב לְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב אוֹ אִפְּכָא, אָזְלִינָן בָּתַר הַמָּקוֹם שֶׁשָּׂכַר שָׁם הַפּוֹעֲלִים (נִמּוּקֵי יוֹסֵף ר"פ הַפּוֹעֲלִים בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי). וְאֵינוֹ קָרוּי מִנְהָג אֶלָּא דָּבָר הַשָּׁכִיחַ וְנַעֲשָׂה הַרְבֵּה פְעָמִים, אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשָׂה רַק פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁנֵי פְעָמִים אֵינוֹ קָרוּי מִנְהָג (רִיבָ"שׁ סִימָן תע"ה).