שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אָמַר לִשְׁלוּחוֹ: צֵא וּשְׂכֹר לִי פּוֹעֲלִים בִּשְׁלֹשָׁה, וְהָלַךְ וּשְׂכָרָן בְּאַרְבָּעָה, אִם אָמַר לָהֶם הַשָּׁלִיחַ: שְׂכַרְכֶם עָלַי, נוֹתֵן לָהֶם אַרְבָּעָה, וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַבַּיִת שְׁלֹשָׁה, וּמַפְסִיד אֶחָד מִכִּיסוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִם כָּל הַפּוֹעֲלִים אֵינָן נִשְׂכָּרִים רַק בְּאַרְבַּע, הַבַּעַל הַבַּיִת נוֹתֵן לַשָּׁלִיחַ כְּפִי מַה שֶּׁהֶהֱנָהוּ (טוּר ס"א וְעַיֵּן בב"י). וְאִם אָמַר לָהֶם: שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת, נוֹתֵן לָהֶם בַּעַל הַבַּיִת כְּמִנְהַג הַמְדִינָה. הָיָה בַּמְּדִינָה מִי שֶׁנִּשְׂכַּר בִּשְׁלֹשָׁה וּמִי שֶׁנִּשְׂכַּר בְּאַרְבָּעָה, אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם אֶלָּא שְׁלֹשָׁה, וְיֵשׁ לָהֶם תַּרְעֹמֶת עַל הַשָּׁלִיחַ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֵין מְלַאכְתָּן נִכֶּרֶת; אֲבָל אִם הָיְתָה מְלַאכְתָּן נִכֶּרֶת וַהֲרֵי שָׁוָה אַרְבָּעָה, נוֹתֵן לָהֶם בַּעַל הַבַּיִת אַרְבָּעָה, שֶׁאִלּוּ לֹא אָמַר לָהֶם שְׁלוּחוֹ אַרְבָּעָה לֹא טָרְחוּ וְעָשׂוּ שְׁוֵה אַרְבָּעָה.
  2. ב
    אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: שְׂכוֹר לִי בְּאַרְבָּעָה, וְהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְשָׂכַר בִּשְׁלֹשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּלַאכְתָּן שָׁוָה אַרְבָּעָה אֵין לָהֶם אֶלָּא שְׁלֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי קִבְּלוּ עַל עַצְמָם, וְיֵשׁ לָהֶם תַּרְעֹמֶת עַל הַשָּׁלִיחַ. וְלֹא שְׁנָא אָמַר: שְׂכַרְכֶם עָלַי, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם: שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת (טוּר ס"א).
  3. ג
    אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: בִּשְׁלֹשָׁה, וְהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר לָהֶם: בְּאַרְבָּעָה, וְאָמְרוּ: הֲרֵינוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת, אֵין דַּעְתָּם אֶלָּא שֶׁיִּתֵּן בַּעַל הַבַּיִת יֶתֶר עַל אַרְבָּעָה; לְפִיכָךְ, שָׁמִין מַה שֶּׁעָשׂוּ; אִם שָׁוֶה אַרְבָּעָה, נוֹטְלִין אַרְבָּעָה מִבַּעַל הַבַּיִת, וְאִם אֵינוֹ שָׁוֶה אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ, אֵין לָהֶם אֶלָּא שְׁלֹשָׁה. הַגָּה: וְאִם אָמַר הַשָּׁלִיחַ: שְׂכַרְכֶם עָלַי, בְּכָל עִנְיָן נוֹתֵן לָהֶם אַרְבָּעָה; וְכֵן אִם לֹא הָיוּ פּוֹעֲלִים נִשְׂכָּרִים רַק בְּאַרְבָּעָה (טוּר ס"ב).
  4. ד
    אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: בְּאַרְבָּעָה, וְהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר לָהֶם: בִּשְׁלֹשָׁה, וְאָמְרוּ לוֹ: כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁמְּלַאכְתָּן שָׁוָה אַרְבָּעָה אֵין לָהֶם אֶלָּא שְׁלֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי שָׁמְעוּ שְׁלֹשָׁה וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. הַגָּה: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאָמַר לַפּוֹעֲלִים: עֲשׂוּ עִמִּי מְלָאכָה בְּאַרְבָּעָה כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ חַבְרֵיכֶם, וְאָמְרוּ: כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ חַבְרֵינוּ, וְאִשְׁתְּכַח דְּיָהִיב לְהוּ יוֹתֵר, צָרִיךְ לִתֵּן לְאֵלּוּ כְּמוֹ לְחַבְרֵיהֶם (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תַּלְמִידֵי רַשְׁבָּ"א). בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהִטְעָה פּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם: עֲשׂוּ עִמִּי בְּאַרְבָּעָה כְּמוֹ שֶׁשְּׁאָר פּוֹעֲלִים נִשְׂכָּרִים, וְנִמְצְאוּ שֶׁנִּשְׂכָּרִים בְּיוֹתֵר; אוֹ שֶׁהַפּוֹעֲלִים הִטְעוּ בַּעַל הַבַּיִת בְּכִי הַאי גַוְנָא, הָוֵי כְּאִלּוּ לֹא שָׂכְרוּ זֶה אֶת זֶה כְּלָל, וְנוֹתֵן לָהֶם כְּפָּחוֹת שֶׁבַּפּוֹעֲלִים (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נכ"ט ח"א בְּשֵׁם רַשְׁבָּ"א). בַּעַל הַבַּיִת שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֵל וְאָמַר לוֹ לִתֵּן לוֹ חֵפֶץ בִּשְׂכָרוֹ, יָכוֹל לִתֵּן לוֹ אַחַר כָּךְ דָּמָיו, הוֹאִיל וְלֹא מָשַׁךְ הַחֵפֶץ לֹא קְנָאוֹ (שָׁם ח"א וַאֲשֵׁרִ"י ור"נ פֶּרֶק בַּתְרָא דע"א וּתְשׁוּבַת מַהֲרַ"ם דְּפוּס פְּרָאג סִימָן קס"ה).
  5. ה
    שָׂכַר בַּעַל הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ בְּסֶלַע, וְנִזְדַּלְזְלָהּ הַמְּלָאכָה, וְהֶרְאָה לָהֶם בַּעַל הַבַּיִת פָּנִים זוֹעֲפוֹת וּפִיְּסוּהוּ בִּדְבָרִים, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: לֹא נִתְפַּיַּסְתִּי אֶלָּא עַל דַּעַת שֶׁתִּפְחֲתוּ מִשְּׂכַרְכֶם כְּפִי הַזּוֹל, שֶׁהֵם יֹאמְרוּ: לֹא פִּיַּסְנוּךָ אֶלָּא לְדַעַת שֶׁנַּעֲשֶׂה הַמְּלָאכָה טוֹבָה וְכֵן עָשִׂינוּ. הַגָּה: וְיֵשׁ מְחַלְּקִין, דְּאִם בַּעַל הַבַּיִת אָמַר בְּפֵרוּשׁ: אֵינִי נוֹתֵן לָכֶם אֶלָּא כָךְ, וְהָיָה יָכוֹל לַחֲזֹר בְּלֹא תַּרְעֹמֶת, אַף עַל גַּב דְּחָזְרוּ וּפִיְּסוּהוּ אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא כְּמָה שֶׁאָמַר (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק הָאֻמָּנִין). וְכֵן אִם הוּקְרָה הַמְּלָאכָה וְהֵם הֶרְאוּ לוֹ פָּנִים זוֹעֲפוֹת וּפִיְּסָם בִּדְבָרִים, אֵינָם יְכוֹלִים לוֹמַר: לֹא נִתְפַּיַּסְנוּ אֶלָּא עַל דַּעַת שֶׁתּוֹסִיף עַל שְׂכָרֵינוּ כְּפִי הַיֹּקֶר, שֶׁהוּא יָשִׁיב: לֹא פִּיַסְתִּי אֶלָּא עַל דַּעַת לְהוֹסִיף לָכֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכֵן עָשִׂיתִי.
  6. ו
    אִם הַמְּלָאכָה שָׁוָה חֲמִשָּׁה, וּשְׂכָרָם בְּאַרְבָּעָה, וְהוּזְלָה וְעָמְדָה עַל אַרְבָּעָה, נוֹתֵן לָהֶם אַרְבָּעָה. וְלֹא יוּכַל לוֹמַר לָהֶם: גַּם עַתָּה תִּקְּחוּ דִּינָר פָּחוֹת מִמַּה שֶׁשָּׁוָה (טוּר ס"ה). וְכֵן אִם שְׂכָרָן בְּיוֹתֵר דִּינָר מֵהָרָאוּי, וְהוּקְרָה הַמְּלָאכָה, אֵינָם יְכוֹלִים לוֹמַר: גַּם עַתָּה תּוֹסִיף לָנוּ דִּינָר יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לְפִי הַיֹּקֶר שֶׁל עַכְשָׁיו: