שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לִטַּע, מְקַבֵּל עָלָיו בַּעַל הַשָּׂדֶה עֶשֶׂר בּוּרָאוֹת (פֵּרוּשׁ, עֲשָׂרָה אִילָנוֹת בּוּרִים וְשׁוֹמְמִים לְכָל סְאָה אִילָנוֹת יָפִים) לִסְאָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְמֵאָה (טוּר ס"א וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַמְבַּ"ם) ; יֶתֶר עַל זֶה, מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל.
  2. ב
    מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּהְיֶה הַנּוֹטֵעַ אִילָנוֹת נוֹטֵל חֲצִי הַשֶּׁבַח וּבַעַל הַקַּרְקַע הַחֵצִי, וְנָטַע וְהִשְׁבִּיחַ וְנָטַע וְהִפְסִיד, מְחַשְּׁבִין לוֹ חֲצִי הַשֶּׁבַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וּמְנַכִּין לוֹ מַה שֶׁהִפְסִיד, (וְנוֹטֵל הַשְּׁאָר). וַאֲפִלּוּ הִתְנָה עַל עַצְמוֹ שֶׁאִם יַפְסִיד לֹא יִטֹּל כְּלוּם, הֲרֵי זֶה אַסְמַכְתָּא וְאֵין מְנַכִּין לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁהִפְסִיד.
  3. ג
    נָטַע הַנּוֹטֵעַ וְהִשְׁבִּיחַ וְרָצָה לְהִסְתַּלֵּק, שֶׁנִּמְצָא בַּעַל הַקַּרְקַע צָרִיךְ לְהוֹרִיד אָרִיס, הֲרֵי בַּעַל הַקַּרְקַע מוֹרִיד אָרִיס וּסְתַם אָרִיס נוֹטֵל שְׁלִישׁ מִן הַשֶּׁבַח (טוּר) וְיִטֹּל בַּעַל הַקַּרְקַע הַחֵצִי וְלֹא יַפְסִיד כְּלוּם וְיִטֹּל הָאָרִיס שְׁלִישׁ, וְהַשְּׁתוּת הַנִּשְׁאָר שֶׁל נוֹטֵעַ שֶׁהֲרֵי סִלֵּק עַצְמוֹ בִּרְצוֹנוֹ. מִיהוּ, לֹא יוּכַל לְהִסְתַּלֵּק בְּלֹא רְשׁוּת בַּעַל הַשָּׂדֶה (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק הַמְקַבֵּל).
  4. ד
    כָּל שָׁתָל שֶׁנּוֹטֵל הַחֵצִי בַּפֵּרוֹת כָּךְ נוֹטֵל הַחֵצִי בַּגְּפָנִים שֶׁהִזְקִינוּ. אֲבָל אִם שְׁטָפָן נָהָר אוֹ עֲקָרָן הָרוּחַ, אֵין לוֹ בָּהֶם אֶלָּא רְבִיעַ.
  5. ה
    טָעַן הָאָרִיס שֶׁהִתְנָה שֶׁיִּטֹּל הַחֵצִי, וּבַעַל הַשָּׂדֶה טָעַן שֶׁלֹּא הִתְנָה אֶלָּא לִתֵּן לוֹ הַשְּׁלִישׁ, הוֹלְכִים אַחַר מִנְהַג הַמְּדִינָה: