חושן משפט סימן שטו

שְׂכִירוּת קַרְקַע נִשְׂכַּר בַּדְּרָכִים שֶׁהוּא נִקְנֶה בָהֶם. וְאֵין אוֹנָאָה לִשְׂכִירוּת קַרְקַע כְּמוֹ בִּמְכִירַת קַרְקַע (הָרֹא"שׁ כְּלָל א' סִימָן ז').

כְּשֵׁם שֶׁמַּתְנֶה אָדָם כָּל תְּנַאי שֶׁיִּרְצֶה בְּמִקָּח, כָּךְ מַתְנֶה בִּשְׂכִירוּת. וְכָל שֶׁמִּמְכָּרוֹ מִמְכָּר בִּנְכָסָיו, שְׂכִירוּתוֹ שְׂכִירוּת; וְכָל שֶׁאֵין לוֹ לִמְכֹּר, אֵין לוֹ לְהַשְׂכִּיר; אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ פֵּרוֹת בִּלְבַד בְּאוֹתוֹ קַרְקַע, שֶׁזֶּה שׂוֹכֵר וְאֵינוֹ מוֹכֵר.

הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מֵחֲבֵרוֹ וְטוֹעֵן שֶׁשָּׂכְרוֹ עַל תְּנַאי שֶׁיַּכְנִיס עִמּוֹ דִּיּוּרִין אֲחֵרִים, וְהַמַּשְׂכִּיר מַכְחִישׁ, יִשָּׁבַע הַמַּשְׂכִּיר שֶׁלֹּא הִתְנָה כֵּן. וְהוּא הַדִּין לְכָל טְעָנוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שי"ב סָעִיף ט"ז וּלְקַמָּן סִימָן שי"ז סָעִיף ב'.

רְאוּבֵן שָׂכָר נַעַר לְשַׁמְּשׁוֹ, וְאָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן לִסְמֹךְ עָלָיו לְשַׁלֵּם לוֹ כָּל מַה שֶּׁיַּפְסִיד בִּהְיוֹת הַנַּעַר בְּבֵיתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה קִנְיָן בַּדָּבָר, חַיָּב, כִּי כָּל תְּנַאי שְׂכִירוּת אֵינוֹ צָרִיךְ קִנְיָן: