חושן משפט סימן שא

ג' דִינִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּאַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים, אֵינָם לֹא בְּקַרְקָעוֹת וְלֹא בַּעֲבָדִים וְלֹא בִּשְׁטָרוֹת וְלֹא בְּנִכְסֵי גּוֹי וְלֹא בְּהֶקְדֵּשׁוֹת הֵן שֶׁל מִזְבֵּחַ אוֹ שֶׁל בֶּדֶק הַבַּיִת. שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע, נוֹשֵׂא שָׂכָר אוֹ שׂוֹכֵר אוֹ שׁוֹאֵל אֵינָם מְשַׁלְּמִים, וּמִכָּל מָקוֹם שׁוֹמֵר שָׂכָר מַפְסִיד שְׂכָרוֹ עַד שֶׁיִּשָּׁבַע שֶׁשָּׁמַר כָּרָאוּי. וְכֵן פְּטוּרִים אַף מִפְּשִׁיעָה, וְהָכִי קַיְמָא לָן. וְיֵשׁ מְחַיְּבִים בִּפְשִׁיעָה. וְכָל אֵלּוּ, חוּץ מִן הַהֶקְדֵּשׁוֹת, פְּטוּרִים אֲפִלּוּ מִשְּׁבוּעָה שֶׁאֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס"ו סָעִיף ל"ט. שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר בִּדְבָרִים אֵלּוּ, חַיָּב, דְּגָרַע מִפְּשִׁיעָה (הָרֹא"שׁ כְּלָל ל"ט סִימָן ב'). וְיֵשׁ חוֹלְקִין (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ ו', וְעַיֵּן בְּר' יְרוּחָם נ"ל ח"ב). הַשּׁוֹאֵל בַּיִת וְנִשְׂרַף, פָּטוּר לְשַׁלֵּם, דְּהָוֵי לֵהּ קַרְקָעוֹת (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַדַּיָּנִים וְשָׁם בַּתּוֹסָפוֹת).

הָא דְּאֵין נִשְׁבָּעִין עַל אֵלּוּ, הָנֵי מִלֵּי בִּפְנֵי עַצְמָן; אֲבָל עַל יְדֵי גִּלְגּוּל נִשְׁבָּעִים.

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִים עַל אֵלּוּ, הָנֵי מִלֵּי מִדְּאוֹרַיְתָא, אֲבָל נִשְׁבָּעִים עֲלֵיהֶם הֶסֵת אִם הָיְתָה שָׁם טַעֲנַת וַדַּאי.

כָּל אֵלּוּ, אִם קָנוּ מִיָּדָם לְהִתְחַיֵּב בְּאַחֲרָיוּתָם, חַיָּבִים.

הַמּוֹסֵר לַחֲבֵרוֹ לִשְׁמֹר דָּבָר הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, דִּינוֹ כְּקַרְקַע, אֲפִלּוּ עֲנָבִים הָעוֹמְדִים לִבָּצֵר.

מִי שֶׁהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ מְעוֹת עֲנִיִּים אוֹ פִדְיוֹן שְׁבוּיִים וּפָשַׁע בָּהֶם וְנִגְנְבוּ, פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: לִשְׁמֹר, (שְׁמוֹת כב, ט) וְלֹא לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים, וַהֲרֵי הוּא מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁאֵין זֶה הַמָּמוֹן מֻפְקָד לַעֲנִיֵּי מָקוֹם זֶה אוֹ לִשְׁבוּיִים יְדוּעִים. אֲבָל אִם הָיָה לַעֲנִיִּים אֵלּוּ אוֹ לִשְׁבוּיִים אֵלּוּ, וַהֲרֵי הוּא קָצוּץ לָהֶם, הֲרֵי זֶה הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבְעִים, וִישַׁלֵּם אִם פָּשַׁע, אוֹ יִשָּׁבַע שֶׁלֹּא פָשַׁע, כְּדֶרֶךְ כָּל הַשּׁוֹמְרִים. וְכֵן אִם הַגַּבַּאי אָמַר לַשּׁוֹמֵר: שְׁמֹר לִי, חַיָּב כִּשְׁאָר שׁוֹמֵר (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַחוֹבֵל).

מִי שֶׁהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ מָמוֹן פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים וּבָאוּ עָלָיו גַּנָבִים וְקָדַם וְהִצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן שְׁבוּיִים, אִם הוּא פָטוּר, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ב סָעִיף ט'.

מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מָעוֹת שֶׁל יְתוֹמִים, דִּינוֹ כְּדִין מָעוֹת שְׁאָר כָּל אָדָם וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּהֶם.

גּוֹי שֶׁהִפְקִיד וְאַחַר כָּךְ נִּתְגַיֵּר, אֵין לוֹ כָּל דִּינֵי הַשּׁוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה תְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן חֻלִּין וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁן בְּיַד הַשּׁוֹמֵר (טוּר בְּשֵׁם רַמְבַּ"ם פֶּרֶק ב' דִּשְׂכִירוּת).

אֵין הַשּׁוֹמֵר חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן נָתְנוּ לוֹ בְּתוֹרַת שְׁמִירָה. אֲבָל אִם נָתְנוּ לוֹ לְאַבֵּד, פָּטוּר, דְּדַרְשֵׁינָן: לִשְׁמֹר (שְׁמוֹת כב, ט) וְלֹא לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַבֵּד. וְהָנֵי מִלֵּי דְאָתָא לְיָדֵהּ מֵעִקָּרָא בְּתוֹרַת קְרִיעָה וְאִבּוּד, אֲבָל אִי אָתוּ לְיָדֵהּ מֵעִקָּרָא בְּתוֹרַת שְׁמִירָה, וַהֲדַר אָמַר לֵהּ: קְרַע, חַיָּב אוֹ לָא אָמַר לֵהּ עַל מְנַת לִפְטֹר: