חושן משפט סימן ש

שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד, זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם, וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אוֹמֵר: אֲנִי הוּא שֶׁהִפְקַדְתִּי הַמָּאתַיִם, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ, יִשָּׁבַע כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁהִפְקִיד מָאתַיִם, וְיִתֵּן מָאתַיִם לְזֶה וּמָאתַיִם לְזֶה, וְנִמְצָא מַפְסִיד מָנֶה מִבֵּיתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁפָּשַׁע, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב שֵׁם כָּל אֶחָד עַל כִּיס שֶׁלּוֹ. וְאִי אִנְהוּ לֹא תָּבְעֵי לֵהּ כָּל חַד בְּבָרִי; אִם בָּא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, חַיָּב; אֲבָל בְּדִינֵי אָדָם, פָּטוּר. לְפִיכָךְ, אִם הֵבִיאוּ לוֹ הַשְּׁנַיִם כְּאֶחָד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת בְּכֶרֶךְ אֶחָד, וּבָאוּ וְתָבְעוּ וְכָל אֶחָד אוֹמֵר: הַמָּאתַיִם שֶׁלִּי, נוֹתֵן מֵאָה לְזֶה וּמֵאָה לְזֶה וְהַשְּׁאָר יְהֵא מֻנָּח אֶצְלוֹ וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּיהֵא מֻנָּח בְּיַד בֵּית דִּין (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַמַּפְקִיד וְעַיֵּן בב"י) עַד לְעוֹלָם, אוֹ עַד שֶׁיּוֹדֶה הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר לָהֶם: כֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי שֶׁאֵינְכֶם מַקְפִּידִין זֶה עַל זֶה וַהֲבֵאתֶם בְּכֶרֶךְ אֶחָד לֹא הִטְרַחְתִּי עַצְמִי לֵדַע וְלִזְכֹּר תָּמִיד מִי בַּעַל הַמֵּאָה וּמִי בַּעַל הַמָּאתַיִם. וַאֲפִלּוּ בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם פָּטוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם תָּבְעוּ לֵהּ חַיָּב, בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, אֲפִלּוּ בְּכִי הַאי גַוְנָא (טוּר).

וְכֵן אִם הִפְקִידוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי כֵּלִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי בַּעַל הַגָּדוֹל, יִשָּׁבְעוּ שְׁנֵיהֶם, וְיִתֵּן הַגָּדוֹל לְאֶחָד מֵהֶם וּדְמֵי הַגָּדוֹל לַשֵּׁנִי, וְיִשָּׁאֵר לוֹ הַקָּטָן. וְאִם הֱבִיאוּם בְּכֶרֶךְ אֶחָד כְּאֶחָד, נוֹתֵן הַקָּטָן לְאֶחָד וּדְמֵי הַקָּטָן לַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁאָר יִהְיֶה מֻנָּח עַד שֶׁיּוֹדֶה הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ אוֹ עַד לְעוֹלָם.

וְכֵן מִי שֶׁתְּבָעוּהוּ שְׁנַיִם, זֶה אוֹמֵר: אֲנִי הוּא בַּעַל הַפִּקָּדוֹן, וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי הוּא, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: אֶחָד מִכֶּם הוּא וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא, יְשַׁלֵּם לִשְׁנֵיהֶם. וְאִי אִנְהוּ לָא תָּבְעֵי לֵהּ, פָּטוּר אֲפִלּוּ בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. אֲבָל אִם אָמַר: אֲבִיכֶם שֶׁל אֶחָד מִכֶּם הִפְקִיד אֶצְלִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם, חַיָּב בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם (טוּר).

וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ שְׁתֵּי בְהֵמוֹת אֵצֶל רוֹעֶה, וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵע שֶׁל מִי הָיְתָה, יְשַׁלֵּם לִשְׁנֵיהֶם. וְאִם הִפְקִידוּ בְּעֶדְרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, מַנִּיחַ הַבְּהֵמָה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק, וְתִהְיֶה מֻנַּחַת עַד שֶׁיּוֹדֶה הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּרְצוּ לְחַלֵּק אוֹתָהּ: