חושן משפט סימן רצט

שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד, וּבָא אֶחָד מֵהֶם לִטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ עַד שֶׁיָּבֹא חֲבֵרוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֵין הַשֵּׁנִי בָּעִיר. אֲבָל אִם הוּא בָּעִיר וְיָדַע שֶׁתְּבָעוֹ חֲבֵרוֹ וְלֹא בָּא, נִיחָא לֵהּ בְּמַאי דְעָבִיד חַבְרֵהּ וּשְׁלִיחוּתֵהּ קָא עָבִיד. וְנִתְבָּאֲרוּ פְּרָטֵי דִין זֶה בְּסִימָן קע"ו (סָעִיף כ"ה) וּבְסִימָן קכ"ב. וְאִם הִפְקִיד אֵצֶל שְׁנַיִם, הֲוָה כְּהִלְוָה לִשְׁנַיִם (נִמּוּקֵי יוֹסֵף ר"פ הַמַּפְקִיד) וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ע"ז.