א
כָּל שׁוֹמֵר שֶׁנִּתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם וְאָמַר: אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה דָּמִים אֲנִי חַיָּב לְשַׁלֵּם, וְהַבְּעָלִים אוֹמְרִים: אָנוּ יוֹדְעִים כָּךְ וְכָךְ הָיָה שָׁוֶה, כְּגוֹן שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ כִּיס מָלֵא זְהוּבִים וּפָשַׁע בּוֹ, הַבְּעָלִים אוֹמְרִים: מָאתַיִם דִּינָרִים הָיוּ, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: וַדַּאי שֶׁהָיוּ בּוֹ דִּינָרִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה הָיוּ, נִמְצָא זֶה כְּטוֹעֵן מָאתַיִם, וּמוֹדֶה לוֹ בְּמִקְצַת וְאָמַר: הַשְׁאָר אֵינִי יוֹדֵעַ, שֶׁהוּא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, וּמְשַׁלֵּם. וּלְפִיכָךְ, הַבְּעָלִים יִטְּלוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה, וְהוּא שֶׁיִּטְעֲנוּ דָּבָר שֶׁהֵם אֲמוּדִים בּוֹ. וְיֵשׁ לַשּׁוֹמֵר לְהַחֲרִים עַל מִי שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ וְע"ל סִימָן צ' סָעִיף י'.
ב
מֵת אָבִיו וְהִנִּיחַ לוֹ שַׂק צָרוּר, וְהִפְקִידוֹ אֵצֶל חֲבֵרוֹ וּפָשַׁע בּוֹ, הַמַּפְקִיד אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה בּוֹ, שֶׁמָּא מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ בוֹ, וְכֵן הַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁמָּא זְכוּכִית הָיָה מָלֵא, יִשָּׁבַע הַשּׁוֹמֵר כְּתַקָּנַת חֲכָמִים שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְיִכְלֹל בִּשְׁבֻעָתוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה בּוֹ יוֹתֵר עַל שְׁוֵה כָךְ וְכָךְ, וִישַׁלֵּם מַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ. (מַפְקִיד שֶׁאָמַר: נִגְנַב לִי מִן הַפִּקָּדוֹן, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ, נִשְׁבָּע שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וּפָטוּר). (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א סִימָן אֶלֶף קל"ד).