א
הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, נֶאֱמָן לוֹמַר לַהֲדַ"מ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַנִּפְקָד אָמוּד שֶׁיְּהֵא לוֹ חֵפֶץ כַּזֶּה וְהַמַּפְקִיד נוֹתֵן בּוֹ סִימָן. וַאֲפִלּוּ הִפְקִיד אֶצְלוֹ בְּעֵדִים, אִם לֹא רָאוּ עַתָּה בְּיָדוֹ, נֶאֱמָן לוֹמַר: הֶחֱזַרְתִּיו לְךָ, אוֹ: נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה. וַאֲפִלּוּ אִם טוֹעֵן: הִפְקַדְתִּי בְּיָדְךָ חִטִּים, וְזֶה אוֹמֵר: הֶחֱזַרְתִּי לְךָ, וַהֲלָה אוֹמֵר: וַהֲרֵי כָּךְ וְכָךְ הָיוּ וּנְתַתָּם בְּחָבִית פְּלוֹנִית, וְנִמְצָא כִּדְבָרָיו, אֲפִלּוּ הָכִי נֶאֱמָן הַנִּפְקָד לוֹמַר: הֶחֱזַרְתִּי לְךָ אֶת שֶׁלְּךָ וְאֵלּוּ אֲחֵרִים הֵם, אֲפִלּוּ הִפְקִידָם בְּעֵדִים. אֲבָל אִם עֵדִים מְעִידִים שֶׁהִפְקִיד בְּיָדוֹ זֶה הַחֵפֶץ וְרוֹאִים אוֹתוֹ עַתָּה בְּיָדוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר הֶחֱזַרְתִּיו לְךָ: (חָזַרְתִּי וְלָקַחְתִּי מִמְּךָ), אוֹ: נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה. וְלֹא מִבַּעְיָא אִם הוּא חַי, שֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם מֵת מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מֵהַיּוֹרְשִׁים, אֲפִלּוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה. הַגָּה: אָמַר הַמַּפְקִיד: חֵפֶץ פְּלוֹנִי הִפְקַדְתִּי בְּעֵדִים בְּיָדוֹ שֶׁסִּימָנוֹ כָּךְ וְכָךְ, וְאָנוּ רוֹאִים בְּיַד הַיְתוֹמִים חֵפֶץ כַּזֶּה, צְרִיכִין לְהַרְאוֹתוֹ לָעֵדִים, וְאִם עֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁהוּא זֶה, מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְאִם אָמְרוּ הַיְתוֹמִים: אָבִינוּ אָמַר שֶׁלּוֹ הוּא, נֶאֱמָנִים בִּשְׁבוּעָה (טוּר ס"ד). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מִי שֶׁבָּא וְאָמַר: כָּךְ וְכָךְ הִפְקַדְתִּי אֵצֶל אֲבִיכֶם, וְנָתַן סִימָנִים מֻבְהָקִים, וְנִמְצָא הַפִּקָּדוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר, וְהָיָה יוֹדֵעַ הַדַּיָּן שֶׁלֹּא הָיָה הַמֵּת אָמוּד שֶׁזֶּה הַפִּקָּדוֹן שֶׁלּוֹ, יֵשׁ לוֹ לַדַּיָּן הַזֶּה לָתֵת הַפִּקָּדוֹן לְזֶה שֶׁנָּתַן סִימָנָיו, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַמַּפְקִיד רָגִיל לְהִכָּנֵס אֵצֶל זֶה שֶׁמֵּת; אֲבָל אִם הָיָה רָגִיל לְהִכָּנֵס אֶצְלוֹ, שֶׁמָּא שֶׁל אַחֵר הוּא וְהִכִּיר הַסִימָנִים שֶׁלּוֹ. בָּאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ לַדַּיָּן שֶׁאֵין זֶה אָמוּד, אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד הַיְתוֹמִים בְּעֵדוּתָן, שֶׁאֵין זֶה רְאָיָה בְרוּרָה, וְאֻמְדַּן דַּעְתָּם אֵינוֹ אֹמֶד דַּעְתּוֹ, וְאֵין לוֹ לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁדַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עָלָיו. וּמִשֶּׁרַבּוּ בָּתֵּי דִּינִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, וַאֲפִלּוּ יִהְיוּ הֲגוּנִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם חֲכָמִים כָּרָאוּי וּבַעֲלֵי בִּינָה, הִסְכִּימוּ רֹב בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין מוֹצִיאִים מֵהַיְתוֹמִים בְּאֹמֶד דַּעְתּוֹ שֶׁל דַּיָּן. הֶחֱזִיר פִּקָּדוֹן עַל פִּי בֵּית דִּין וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁטָּעוּ, הַנִּפְקָד פָּטוּר (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נ"א חי"א).
