חושן משפט סימן רצו

אֶחָד הַמַּפְקִיד אוֹ הַמַּשְׁאִיל אוֹ הַמַּשְׂכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵדִים אוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, דִּין אֶחָד יֵשׁ לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁהוֹדָה זֶה מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁהִפְקִיד בְּיָדוֹ אוֹ שֶׁהִשְׁאִילוֹ אוֹ שֶׁהִשְׂכִּירוֹ הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִים, שֶׁאֵין אוֹמְרִים מִגּוֹ לְפוֹטְרוֹ מִשְּׁבוּעָה, אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מִלְּשַׁלֵּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָמְרֵינָן מִגּוֹ לִפְטֹר מִשְּׁבוּעָה, אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה מִגּוֹ טוֹב לָכֵן לָא אַמְרִינָן לֵהּ (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְרַ"ן ר"פ הַנִּשְׁבָּעִין וְהַמַּגִּיד פ"ב דִּשְׂכִירוּת).

אֲבָל אִם טָעַן: לֹא הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי מְאוּמָה וְלֹא הִשְׁאַלְתַּנִי וְלֹא הִשְׂכַּרְתַּנִּי, אוֹ שֶׁאָמַר: אֱמֶת הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי אוֹ הִשְׂכַּרְתַּנִי אוֹ הִשְׁאַלְתַּנִי אֲבָל הֶחֱזַרְתִּי לְךָ, נִשְׁבָּע הֶסֵת וְנִפְטָר. אֲפִלּוּ הִפְקִיד בְּיָדוֹ אוֹ הִשְׁאִילוֹ אוֹ הִשְׂכִּירוֹ בִּשְׁטָר, נֶאֱמָן בִּשְׁבוּעָה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ לוֹמַר: הֶחֱזַרְתִּי לְךָ, בְּמִגּוֹ שֶׁהָיָה יָכוֹל לוֹמַר: נִגְנַב, אִם הוּא שׁוֹמֵר חִנָּם, אוֹ: נֶאֱנַס, אִם הוּא שׁוֹמֵר שָׂכָר, וּמֵתָה מַחֲמַת מְלָאכָה, אִם הוּא שׁוֹאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁאִם הָיָה טוֹעֵן כֵּן הָיָה צָרִיךְ לִשָּׁבַע מִן הַתּוֹרָה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, כָּךְ כְּשֶׁטּוֹעֵן: הֶחֱזַרְתִּי, צָרִיךְ לִשָּׁבַע כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָיָה הַשּׁוֹמֵר יָכוֹל לִטְעֹן לוֹמַר: נֶאֶנְסוּ, וְלֹא נַצְרִיךְ אוֹתוֹ לְהָבִיא רְאָיָה עַל טַעֲנָתוֹ. אֲבָל אִם הָיָה חַיָּב לְהָבִיא רְאָיָה עַל טַעֲנָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה בְּמָקוֹם שֶׁעֵדִים מְצוּיִים, אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר: הֶחֱזַרְתִּי, אֶלָּא יִשָּׁבַע בַּעַל הַשְּׁטָר בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא הֶחֱזִיר לוֹ, וִישַׁלֵּם. וְהוּא דְאָמַר לוֹ: יִשְׁתָּבַע לִי שֶׁלֹּא הֶחֱזַרְתִּיו לְךָ; אֲבָל אֲנָן לְכַתְּחִלָּה אָמְרִינָן לֵהּ: זִיל שְׁלִים לֵהּ.

בָּא לְהַחֲזִיר לוֹ פִּקְדוֹנוֹ, וְאָמַר לוֹ הַמַּפְקִיד: אֵין זֶה פִּקְדוֹנִי אֶלָּא אַחֵר הוּא, אוֹ: שָׁלֵם הָיָה וּשְׁבַרְתּוֹ, אוֹ: חָדָשׁ הָיָה וְנִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בּוֹ; מֵאָה סְאִין הִפְקַדְתִּי אֶצְלְךָ וְאֵין אֵלּוּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים. וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: זֶהוּ שֶׁהִפְקַדְתָּ בְּעַצְמְךָ וְזֶה שֶׁנָּתַתָּ אַתָּה נוֹטֵל, הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר נִשְׁבָּע הֶסֵת כִּשְׁאָר כָּל הַנִּשְׁבָּעִים. שֶׁאֵין כָּל שׁוֹמֵר נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִים הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמּוֹדֶה בְּעַצְמוֹ עַל פִּקָּדוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמַּפְקִיד, אֶלָּא שֶׁטּוֹעֵן שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד אוֹ נִשְׁבַּר; אֲבָל אִם אָמַר: זֶהוּ שֶׁהִשְׁאַלְתַּנִי אוֹ שֶׁהִשְׂכַּרְתָּ לִי אוֹ שֶׁנָּטַלְתִּי שָׂכָר עַל שְׁמִירָתוֹ, וְהַבְּעָלִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ זֶה אֶלָּא אַחֵר, אוֹ: נִשְׁתַּנָּה מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה, הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר נִשְׁבָּע הֶסֵת, אוֹ שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה אִם הוֹדָה בְּמִקְצַת. כֵּיצַד, מֵאָה סְאָה הִפְקַדְתִּי אֶצְלְךָ, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: לֹא הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים, נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצַת, לֹא מִשּׁוּם שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִים. מֵאָה כּוּר שֶׁל חִטִּים הִפְקַדְתִּי אֶצְלְךָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי אֶלָּא מֵאָה שֶׁל שְׂעוֹרִים, נִשְׁבָּע הֶסֵת כִּשְׁאָר כָּל הַנִּשְׁבָּעִים בְּטַעֲנָה כַּזּוֹ:

מַתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה, וְהַשּׁוֹאֵל לִהְיוֹת פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. וְכֵן מַתְנֶה בַּעַל הַפִּקָּדוֹן עַל שׁוֹמֵר חִנָּם אוֹ שׁוֹמֵר שָׂכָר וְשׂוֹכֵר לִהְיוֹת חַיָּבִים בַּכֹּל כְּשׁוֹאֵל. שֶׁכָּל תְּנַאי בְּמָמוֹן אוֹ בִּשְׁבוּעַת מָמוֹן קַיָּם, וְאֵין צָרִיךְ לֹא קִנְיָן וְלֹא עֵדִים.

טָעַן זֶה שֶׁהָיָה שָׁם תְּנַאי, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם תְּנַאי, נִשְׁבָּע הַשּׁוֹמֵר שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִים וּמְגַלְגֵּל בָּהּ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם תְּנַאי.

טָעַן שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ, וְזֶה אָמַר: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא הַנַּח לְפָנֶיךָ וְלֹא נַעֲשֵׂיתִי לְךָ שׁוֹמֵר, נִשְׁבָּע הֶסֵת שֶׁלֹּא קִבְּלוֹ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זוֹ, וְכוֹלֵל בִּשְׁבֻעָתוֹ שֶׁלֹּא שָׁלַח בּוֹ יַד וְלֹא אִבְּדוֹ בַּיָּדַיִם וְלֹא בִּגְרָם שֶׁגָּרַם לוֹ שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם:

הוֹדָה הַשּׁוֹמֵר שֶׁפָּשַׁע, וְטָעַן: תְּנַאי הָיָה בֵּינֵינוּ שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לְשׁוֹמְרוֹ כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים, וְהַמַּפְקִיד אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם תְּנַאי, אַף עַל פִּי שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ בְּעֵדִים שֶׁמְּעִידִים שֶׁדָּבָר זֶה פִּקָּדוֹן הוּא אֵצֶל זֶה אֲבָל לֹא יָדַעְנוּ אִם הָיָה בִּתְנַאי אִם לָאו, הַשּׁוֹמֵר נֶאֱמָן; מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה יָכוֹל לוֹמַר: שָׁמַרְתִּי כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים וְנֶאֱנַסְתִּי, נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם תְּנַאי; לְפִיכָךְ, יִשָּׁבַע שֶׁלֹּא שָׁלַח בּוֹ יָד וְשֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וְשֶׁהָיָה בָּהֶם תְּנַאי. וְאִם הֵבִיא הַמַּפְקִיד עֵדִים שֶׁפָּשַׁע, חַיָּב הַשּׁוֹמֵר, וְאֵינוֹ נֶאֱמָן בַּמֶּה שֶׁטּוֹעֵן: תְּנַאי הָיָה בֵּינֵינוּ, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן מִגּוֹ. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁיּוֹדְעִין עֵדִים שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר עָלָיו. אֲבָל בְּלֹא זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁפָּשַׁע נֶאֱמָן, בְּמִגּוֹ שֶׁהָיָה יָכוֹל לוֹמַר: לֹא הָיִיתִי שׁוֹמֵר עָלָיו דְּלָא אָמַרְתִּי אֶלָּא הָא בֵּיתָא קַמָּךְ (הַמַּגִּיד פ"ו דִּשְׁאֵלָה).